הגדרת תקנות פנימיות
רגולציה פנימית היא מערכת רגולציה דרכה מאורגנת קבוצת אנשים (עמותת תרבות, מפלגה פוליטית, חברה, מועדון ספורט או כל אחר).
ככלל, כל קבוצה אנושית כפופה לכללים ותקנות חיצוניים, המוטלים על ידי ישות גבוהה יותר (למשל, המדינה קובעת חוקים המגולמים אחר כך בתקנות ספציפיות). עם זאת, כל קבוצה מאורגנת על פי אמות המידה והאינטרסים שלה ובמובן זה יש צורך לקבוע תקנות פנימיות כדי להבטיח תפקוד תקין של ישות.
מאפיינים כלליים
לכל תקנה פנימית יש רעיון כללי בסיסי: יש כללים שיש לעקוב אחריהם. הדבר החשוב הוא שהכללים הללו נאותים, לא מחמירים מדי ולא מתירניים מדי.
כדי שהציות יעיל, יש צורך שהכללים יהיו ידועים לכל החברים שהם חלק מקבוצה. מצד שני, עליהם להיות ברורים וללא כל עמימות. זה גם מאוד נוח שהכללים מתעדכנים ומותאמים לנסיבות חדשות. היבט חשוב נוסף הוא משטר המשמעת, כלומר מכלול הסנקציות המוטלות כאשר יש הפרה של התקנות הפנימיות.
תקנות פנימיות בחברה
לחברות רבות יש תקנות משלהן. זה הגיוני שכך יהיה, מכיוון שבדרך זו נמנעים מעימותים אפשריים ומאמצים קריטריונים כלליים המקשים על קבלת החלטות שרירותיות ועלולות להיות בלתי הוגנות.
ניתן לומר כי תקנה פנימית בתחום העסקי קובעת את "כללי המשחק" של העבודה, כלומר, מה ניתן לעשות ומה לא, כמו גם את המגבלות על פעולות מסוימות והנהלים המתאימים.
בדרך כלל הוראות הרגולציה מוצגות במאמרים המקובצים לנושאים שונים (בדייקנות, שעות נוספות, התנהלות, ביגוד, עונשים וכו ').
בהסכמה ותמיכה של כל הצדדים
על מנת שתקנה פנימית לא תישאר על "נייר רטוב" יש צורך להחתים אותה על ידי העובדים ובעיקר להחיל אותה באופן רגיל והוגן, מכיוון שתקנה חייבת להיות זהה לכולם וללא כל יוצא מן הכלל. . לבסוף, נוח מאוד שמסמך הרגולציה מוסכם על ידי העובדים והמעסיק. באופן זה, יובן כי אין זו גחמה או שיש לה כוונת סנקציה או דחק אלא כי התקנה מצייתת לתכלית לגיטימית: שפעילות העבודה מתבצעת עם כמה שיותר אירועים ובתנאי עבודה מיטביים.
