הגדרה של חרוץ
אם אדם מבצע פעילות ביעילות, במהירות ובאחריות, אנו עוסקים באדם חרוץ. בדרך כלל שם תואר זה משמש לתיאור המיומנות והגישה של מישהו במקצועו. עם זאת, ניתן להשתמש בו בכדי להתייחס לתלמיד או לכל אדם המבצע פעולה בזהירות ובמסירות.
איש מקצוע חרוץ הוא מי שעושה את עבודתו היטב מבחינה פרוצדוראלית וטכנית ובמקביל פועל באחריות וללא בזבוז זמן.
חריצות היא סגולה
כשאנחנו עושים משהו כמעט תמיד יש שתי אפשרויות אפשריות: לעשות את זה בזהירות וטוב ככל האפשר או בחוסר רצון, באדישות וללא יותר מדי דיוק. מנקודת מבט מוסרית, לסגולה של חריצות יש כמה ממדים:
1) האדם פועל נכון כיוון שהוא מבין שזו אחריותו וחובתו,
2) הגישה החרוצה היא דרך להילחם בעצלות ו
3) התלהבות היא מרכיב בסיסי בחריצות, כי אם אתה לא באמת רוצה לעשות דברים נכון, הדברים בסופו של דבר משתבשים.
ככלל, לאדם החרוץ יש תחושת חובה גבוהה, הוא מקפיד על פרטים, נוקט בגישה חיובית, שואל אם הוא לא יודע לעשות משהו, ושואף ללמוד דברים חדשים. תכונות אלו מלוות בדרך כלל במוטיבציה אישית גבוהה. ברור שעצלות, רתיעה או חוסר קפדנות הם ההפך מחריצות.
ביטויים אופייניים של אנשים לא חרוצים במיוחד
"אני אעשה את זה מחר" (הצהרות מסוג זה חושפות נטייה להתמהמה, כלומר לדחות דברים בפעם אחרת)
"אני עוזב בשלוש ולא דקה יותר" (עבור חלקם מילוי התחייבויותיהם מורכב מלעשות את מה שחוזה אומר מילולית).
"אני לא מתכוון לסבך את חיי בעשיית דברים שאינם נחוצים" (ביטוי זה הוא דוגמה מובהקת לחוק שהכי פחות מאמץ).
"לא משלמים לי כדי להיות מאושרים בעבודה" (בשום חוזה לא כתוב שחובה להיות מאושרים ובעלי יכולת טובה, אך ברור שיחס אישי חיובי צריך להיות חלק מכל פעילות).
צילומים: Fotolia - artislife
