הגדרת ספורט
ממי לא נשאל מעולם זה "האם אתה עוסק בספורט כלשהו" ?. הספורט עצמו הוא זה פעילות גופנית מיומן במסגרת משחק או תחרות מכל סוג שהוא, שעיסוקם כפוף לחוקים ספציפיים. פעילות גופנית זו יכולה להיות פשוטה בידור, א תַחֲרוּת, א אני משחק להנאה או א אימון גופני ו / או נפשי שעוזר לנו להיות בכושר או להחלים מצב שאבד. כנתון מעניין, העיסוק בספורט נראה כפעילות אנושית בלבד, מכיוון שפעילויות דומות אינן מתועדות בצורות אחרות של חיי בעלי חיים.
למרות שהרכיב השובב קיים בלמידה של גורים של יונקים אחרים, רק אצל בני האדם מאומתת המשמעות האמיתית של פעילות ספורטיבית. ביולוגים אבולוציוניים אפילו טוענים כי הספורט הוא תוצאה של טרנספורמציה של אסטרטגיות הציד העתיקות של אבותינו, המיותרות כיום, על ידי צורה אחרת של פעילות שאפשרה לשמור על המצב הגופני. תיאוריה מעניינת, ללא ספק, אך בלתי אפשרית להפגנה בפועל. מצד שני, איננו צריכים לשייך את המילה ספורט באופן פשוט ובלעדי לספורט גופני. באופן ספציפי, ה- שַׁחְמָט זה נחשב לספורט, שבו הפעילות הבסיסית שמתרחשת היא נפשית, נכון?
אם נתחיל קצת בהיסטוריה, הם אומרים שכבר הסינים, עוד במאה הרביעית לפני הספירה, התאמנו בפעילות שניתן היה למסגר בתנאים של ספּוֹרט. יש לציין את ההתעמלות שהתורגלה באותה תקופה בשנת חרסינה (אולי בגלל זה הסינים כל כך טובים בזה, נכון?), או שחייה, כידון ולחימה של המצרים הקדמונים. אך הבסיס לספורט נהדר נמצא ב יָוָן קלַאסִי. מכאן שהיוונים יצרו את משחקים אולימפיים, לסגוד לספורט, ובמיוחד לאדם ולגופו, כביטוי הגבוה ביותר לכוח החיים. חגיגת המשחקים קיבלה חשיבות כה רבה, שבמהלך מימושם הוצאו לפועל שביתת נשק זמנית במלחמות התכופות בין מדינות עיר או עם מעצמות זרות, באופן שלא יעכב פעילות ספורטיבית. ביחס למשחקים האולימפיים המודרניים, שהחלו בשנת 1896, הם נחשבים לאירוע המובהק בספורט של ימינו. מתקיים כל 4 שנים בעיר מארחת ייעודית מראש. כמו כן, כל 4 שנים (ומופרדות בשנתיים ביחס למשחקים אלה) מתקיימות תחרויות חורף לענפי ספורט כגון סקי ואחרים המתקיימים על שלג. המינויים הקרובים תואמים את סוצ'י (רוסיה) למשחקי החורף 2014 וריו דה ז'ניירו (ברזיל) לאולימפיאדת 2016.
כיום נחשב ספורט לתרגול בסיסי לאיכות חייהם של אנשים. מי יותר, מי פחות, זקוק למעט ספורט, או ברמה הגבוהה ביותר, או בהליכה פשוטה בקצב מהיר, כמו הליכונים, כדי לדאוג לגוף ולנפש. הספורט הפך, בתורו, לאחד ממודלי הבידור הגדולים של החברה. כמעט בלתי אפשרי למצוא מדינה שאינה קשורה לענף ספורט ספציפי, כגון כדורגל עם אַנְגלִיָה, כדורסל עם ארה"ב , קראטה עם יפן, טקוונדו עם קוריאה, קפוארה עם בְּרָזִיל, טאי צ'י עם חרסינה, רוגבי עם אוסטרליה או ניו זילנד והמוט עם ארגנטינה, בין היתר.
במובן זה, ספורט בכלל, בדגש על פרקטיקות פעילות אירוביות ואנאירוביות מסוימות, נחשב לארסנל טיפולי אמיתי. ישנן מחלות כרוניות רבות בהן תרגול הספורט מהווה מרכיב קרדינלי בטיפול. בתחום זה מוזכרים מצבים שכיחים כמו השמנת יתר, תסמונת מטבולית, עודף משקל, יתר לחץ דם, סוכרת וראומטוזות רבות. מצד שני, ספורט מומלץ כפעילות בטיפול בשינויים שונים בתפקודים נפשיים גבוהים יותר, כמו נוירוזות, פסיכופתיות מסוימות והפרעה טורדנית כפייתית.
ספורט הוא גם כלי נשק רב עוצמה בשיקום אנשים בעלי יכולות שונות, לא רק לאלה עם מגבלות מוטוריות, כמו ילדים ומבוגרים עם שיתוק מוחין או עם השלכות של פגיעות בעמוד השדרה ובעצם, אלא גם לאנשים עם תסמונת דאון או אחרת. הפרעות כרומוזומליות. די להתבונן בתצוגה יוצאת הדופן של המשחקים הפראלימפיים או באליפויות הכדורגל לעיוורים כדי להכיר בתפקיד הספורט ככלי לשילוב וצמיחה של אישיות והערכה עצמית.
לכן, אין דבר טוב יותר מלעסוק בספורט קטן. רווחה ובריאות הם חלק מהותי בה, ומראים את האיזון המושלם בין החלק הפיזי והנפשי. בכל הגילאים והמצבים הבריאותיים, תמיד יש מקום מתאים לספורט להיות בן לוויה יומיומי, שמטרתו למטב את קצב ואיכות חייהם של אנשים שנהנים מפעילויות אלה בביטויים השונים.
