הגדרה של מדי יום
כמו מילים רבות אחרות בשפה שלנו, viaticum מגיע מלטינית, במיוחד מהמילה viaticum. זה בתורו מגיע דרך, שפירושו כביש. בתרבות הרומית השתמשו במונח זה על סכום הכסף והחפצים הדרושים לטיול ארוך.
למונח זה יש משמעות שנייה, מכיוון שהוא שם נרדף לאונקציה קיצונית.
לסיום, שימו לב כי בימי הביניים שימשו להתייחס לסוג מס שעליו היו הנוסעים לשלם אם הם רוצים לחצות כביש שנמצא בארצות אדון פיאודלי.
בהקשר העבודה
למרות שמדובר בכתות שכמעט ולא משתמשים בה בשפה היומיומית, ניתן להשתמש בה בהקשר העבודה. לפיכך, מדי יום הוא סכום הכסף שעובד מקבל כאשר הוא צריך לעשות נסיעה ארוכה, ולכן יש לו צורך לשלם סדרה של הוצאות, כגון לינה, אוכל, הסעות וכו '.
ישנן שתי שיטות שונות: קבלת הקצבה הכלכלית לפני או אחרי נסיעה העבודה. במקרה הראשון, מוקצה סכום שסוכם בעבר ואיתו העובד משלם את המושגים השונים הקשורים לטיול. במקרה השני העובד משלם מכיסו את ההוצאות הדרושות וצובר את הקבלות המקבילות ואז מציג אותם לאחראי על חברתו.
כהנחיה כללית, לחברות יש שליטה קפדנית בסוג זה של הוצאות
במובן זה כלול מגוון רחב של אירועים: נסיעה עם לינה או בלעדיה, הוצאות קילומטראז אם נעשה שימוש ברכב העובד, הוצאות אחזקה, ייצוג וכו '.
המונח ליום דמי משמש בדרך כלל באמריקה הלטינית, בעוד שבספרד משתמשים במושגים מקבילים אחרים, כגון דמי נסיעה, הוצאות נסיעה או הוצאות תנועה. מנקודת מבט חשבונאית זה מושג חשוב, מכיוון שהוא עשוי להיות קשור למיסוי של החברה והעובד.
בהזדמנויות רבות מדברים באופן מטפורי על המוות ואומרים שזה הטיול האחרון
הנוצרים הראשונים הציגו את המנהג להציע נשף לאלה שהיו קרובים למוות. טקס נוצרי זה ידוע בכמה דרכים: משחה של חולים, פעולת קיצון קיצונית או מינית. כומר הוא האדם המספק את הקודש הזה למאמין שביקש זאת בעבר.
בכל מקרה, מדובר בקדושה המוצעת כמזון רוחני המשמש לנחם את האדם החולה קשה שרוצה לעזוב את העולם הזה בשלום עם עצמו.
תמונות פוטוליה: סווטה / אלכס אוקמןמן
