הגדרת כוח
ה כּוֹחַ האם הוא שליטה, כוח או סגל שמוחזק על מישהו או משהו.
כוח שיש לך על משהו או מישהו
זהו מונח בעל נוכחות חזקה בתחום המשפטי ובו זמנית כולל נושאים כמו כוח, זכות וחובה.
ואז, הכוח יהיה זכות, חובה וכוח ...
זכות משום שמי שיש לו יכול להוציא אותה לפועל בפני אנשים מסוימים כדי שימלאו את חובותיהם כפי שנקבע. זהו גם כוח, מכיוון שמי שמחזיק בו עשוי להשתמש בכוח על מנת להבטיח שהוא יתממש, מסיבה זו ממש הכוח בדרך כלל מוקנה לרשות. וזו גם חובה, כי מי שיש לו מחויב לממש אותה, לעולם אינו מסוגל לדחות אותה.
יישומים
ניתן להפעיל את הכוח בגרסאות הבאות: סמכות השיפוט שיש לאדם באזור כלשהו; המסמך המאפשר לאדם לייצג אחר ובמידת הצורך לפעול מטעמו, בין הדוגמאות הנפוצות ביותר הן הסמכויות הכלליות או המוגבלות שאנשים מעניקים לאנשים מהימנים, או לעורכי הדין שלהם, לייצג אותם בכל מצב או בכל סוג אחר. הליכים; החזקת משהו; ולבסוף הכוח לייצג עם, שהוא זה שמופעל על ידי הנשיא או ראש ממשלת האומה, וככזה מאפשר להם לקבל החלטות שתפקידן ליישם מדיניות ציבורית המשפרת את איכות החיים של האזרחים שהם מייצגים. כמובן שזה באידיאל המקרים, אם כי למרבה הצער פעמים רבות זה לא קורה בפועל.
מאידך, ברמה השיפוטית, לבית המשפט או לשופט יהיה הכוח להתערב בעילה או התדיינות הנמצאים בסמכותו ועליו לקבוע את אשמתו או חפותו של מישהו, להעניק פיצויים לקורבן, בין היתר. שאולי יצטרכו לקחת.
סמכות הורית: סדרת זכויות וחובות שהחוק מכיר בהורים ביחס לילדיהם הקטינים
מצדו, ה משמורת יהיה זה מכלול זכויות, חובות וחובות שהחוק מכיר בהורים בנוגע למה שנוגע לילדיהם בעודם קטינים או במקרה שהם אינם מסוגלים לתפקד בעצמם, במטרה ברורה להקל על מילוי אפקטיבי של חובותיהם כתמיכה ו מחנכים של ילדיהם שלהם.
אב, אם לא יכולה להשאיר לרצון החופשי של ילדיהם הקטינים כל החלטה טרנסצנדנטלית על חייהם, ופחות להשאיר אותם נותרים במקרה במקרה של הטיפול והתחזוקה שלהם.
עד שהילדים מגיעים לגיל הרוב החוקי, שהוא בדרך כלל בן 18, עליהם לממש את חובותיהם ויהיו להם זכויות כהורים.
כמובן, הורים שאינם מצייתים להתחייבויותיהם, במיוחד, עלולים להיתבע, להיענש על פי חוק ולהידחק על ידיהם למלא אחרם. בינתיים, כאשר אחד ההורים מרגיש כי זכויותיהם נפגעות מכל סיבה שהיא, הם יכולים גם לדרוש את מימוש זכויותיהם באמצעים חוקיים.
במקרה האידיאלי בו שני ההורים ביחד, נשואים אזרחיים, או כשלו בכך, מאוחדים תחת אותו קורת גג ללא כל תפקיד חוקי, הסמכות ההורית תתאים לשניהם, כלומר בכל שלב שילדם טרם שוחרר, זה יהיו השניים שיצטרכו לענות בשבילו, או אם הילד רוצה, למשל, לבצע פעולה כלשהי כמו נסיעה לבד או נישואים, שהחוק בגילו עדיין לא מאפשר לו, עליו להיות הסכמת הוריו, שהם בעלי הסמכות ההורית.
מצד שני, כאשר ההורים מתגרשים או נפרדים, יכול לקרות שלאחר בחינת המקרה הנדון, בית המשפט מחליט שהסמכות ההורית מתאימה רק לאחד מהם, או להיפך משניהם, כלומר מה שמכונה סמכות הורית משותפת.
מרבית הגירושין מסכימים כיום לסמכות הורית משותפת, למעט באותם מקרים סותרים בהם קיימים מחלוקות קשות בין ההורים.
