הגדרת משולש ימני
אם אנו מדברים על מלבנים אנו נמצאים בתחום הידע המתמטי וליתר דיוק בגיאומטריה. למשולש הימני יש מאפיין: זהו דמות גיאומטרית משולשת בה אחד מצלעותיו נמדד 90 מעלות ושני צדיו הנותרים מנוגדים לראשון ונקראים רגליים. הצד הגדול ביותר שיוצר אותו מכונה היפוטנוזה והוא תמיד מתנגד לזווית שנוצרת על ידי הרגליים.
משפט פיתגורס
למשולש הימני שתי זוויות חדות וזווית ישרה אחת. ממבנה זוויות זה ניתן לחשב את יחסי הטריגונומטריה של המשולשים הללו. באופן זה, אם במשולש ימין הצדדים הארוכים ביותר מודדים 13 ס"מ ו 12 ס"מ, ניתן לחשב את מרחק הזווית החריפה הקטנה ביותר על ידי יישום משפט פיתגורס (במקרה זה התוצאה הסופית תהיה זווית קטנה מ- 25 מעלות, שכן משפט פיתגורס אומר שבמשולש ימין הריבוע של ההיפוטנוזה שווה ערך לסכום ריבועי הרגליים).
יישומים מעשיים ונוכחות משולשים נכונים
פיתגורס נולד באי היווני סאמוס במאה הוול לפני הספירה. ג משפטו הוא כלי בסיסי לחישוב ולפתרון בעיות אמיתיות בכל מיני תחומים: אדריכלות, קרטוגרפיה, גיאוגרפיה, תכנון עירוני וכו '. דיסציפלינות תיאורטיות אלו ואחרות מאפשרות פיתרון של שאלות מעשיות, שכן ניתן למצוא צורת משולש ימני על מפת העיר, על גרם מדרגות הנשען על הקיר, או בזוויות על מגרש ספורט.
המושג המשולש הנכון הופך למציאות בחיי היומיום ולמעשה הוא מופיע בכל מיני נסיבות ומצבים (גג של בית, פסל בעל צורה גיאומטרית או במפרש של סירה).
משולשים אחרים
לכל המשולשים יש בהכרח 3 נקודות המחוברות על ידי מקטעים. אם אנו מסווגים את המשולשים לפי צדיהם, יש לנו את המשולש השווה-צדדי עם שלושת צלעותיו השוות, לשווה-הדו-צדדי שני צלעות שוות ולסקלנה אין צד שווה. דרך נוספת לסווג משולשים היא על ידי התחשבות בזוויות שלהם. על פי סיווג זה, בנוסף למשולש הימני הנ"ל (זכרו שיש לו זווית של 90 מעלות), ישנו גם המשולש החריף (שלוש הזוויות פחות מ -90 מעלות) והמשולש העמום (אחת הזוויות היא מעל 90 מעלות).
צילום: iStock - טאשצ'קה
