הגדרת נישואין אזרחיים

נישואין הם האיחוד המשפטי בין גבר לאישה, כלומר זה שנחתם על פי החוק האזרחי של המדינה המקבילה, ובמקרה זה הם יהיו כפופים לתקנות האמורות מבחינת זכויות וחובות של כל אחת, בינתיים, היא רשות אזרחית המפקחת עליה, מאשרת ומעניקה לה חוקיות.

איחוד משפטי בין גבר לאישה שמטרתו להקים משפחה וזו תאושר על ידי רשות אזרחית ותייצר זכויות וחובות לשני הצדדים.

הנישואין הם אחד המוסדות המשפטיים העתיקים והמסורתיים ביותר של האנושות ומורכבים מאיחוד משפטי, אך יש להם גם אהבה והשלכות מיניות, מכיוון ששני יצורים אלה המאוחדים בנישואין מטרתם להקים משפחה, לחלוק את חייהם ב בכל הרמות, נשען על הטוב והרע, דאג זה לזה וילד ילדים.

ה נישואים היא המילה המאפשרת לנו לייעד את איחוד המתרחש בין גבר לאישה באמצעות טקסים או פרקטיקות שונות.

במערב עלינו לומר שנישואין הם מונוגמיים, כלומר גבר יכול להינשא לאישה אחת בלבד, בעוד שבעולם הערבי פוליגמיה נפוצה.

נישואים הומוסקסואליים

יצוין כי בשנים האחרונות, בין הכיבושים החברתיים השונים שהשיגו מיעוטים, בולטת האפשרות שהומוסקסואלים התאחדו בנישואין עם בני זוגם, במיוחד, שהנישואין חדלו להיות נוהג. נוגע לזוגות הטרוסקסואליים בלבד.

בינתיים, ישנם שני סוגים של נישואים אשר נפוצים בחברה שלנו, נישואים דתיים, שהוא זה שחוגגים לפי מה שמספק החוק הכנסייתי ומצד שני, נישואים אזרחיים, אשר יעסיק אותנו בהמשך ומי הוא זה ש הוא חוזה ונחגג בהסכמת רשות אזרחית.

איחוד שמפעיל זכויות וחובות בין בני הזוג

אז, נישואים אזרחיים, ברגע שהם חוזים, יטיל על כל אחד מהצדדים גם זכויות וחובות שיש להקפיד עליהם, כי אחרת הם מרמזים על תביעות בפני הגוף או הרשות המוסמכת..

מכיוון שמדובר באיגוד המוחזק בפני המדינה כערב, עליו לוודא שמילוי הזכויות והחובות של המעורבים אכן; במקרה בו בן הזוג אינו ממלא אחר התחייבויותיו, ניתן לתבוע אותו בבית המשפט בכדי לכבד את החובה המקובלת במועד.

גירושין: ההליך המסיים באופן חוקי את הנישואין האזרחיים

ראוי להזכיר כי אם בני הזוג התאחדו בנישואין אזרחיים, לאחר תקופת נישואין, יחליטו לשים קץ לאיחודם, הם יכולים לעשות זאת באמצעות לְהִתְגַרֵשׁ.

גירושין הם הליך משפטי הכולל סדרה של נושאים הטמונים באיגוד, כגון מי ישמור על המשמורת על הילדים, אם הוא ישותף, אם אחד ישיג אותו והשני יזדמן לבקר אותם, וכן הלאה. בצד השני את הסחורה המהותית שהשיגו בני הזוג בתקופת התאחדותם, אותם יש לחלק באופן שווה.

לכן, לאחר סיום הגירושין, על בית המשפט או השופט שיפסוק את הדין להבין גם מצבים אלה, בנוסף להמשך ביצוע הליך הגירושין החוקי.

במקרה של ילדים, מתן משמורת לאחד ההורים או משמורת משותפת היא ההחלטה המקובלת ביותר, ובמקרה של רכוש, הדבר החוזר ונשנה הוא החלוקה לחלקים שווים מכל מה שנקנה או הושכר בתקופה בה הנישואין נמשכו, כלומר הנכסים המשותפים הנקראים, בעוד שמה שלא הושג באותה תקופה ישייך לכל אחד מבני הזוג לשעבר ולא יוכל להיכנס לחטיבה זו.

איננו יכולים להתעלם מכך ששיעור הנישואין כרגע פחת בהשוואה להחלטתם של זוגות רבים לחיות יחד לפני שהם עושים את הצעד הרשמי יותר, ישנם אפילו רבים שאף פעם לא מתחתנים באופן חוקי ונשארים באותה איחוד המכונה פילגשות.

בעבר, בציוויליזציה הרומית, הנישואין נחשבו לנצח, כלומר, כפי שנהוג לומר בחגיגה עד שהמוות מפריד בין חלק מבני הזוג.

כתוצאה מהריבוי של איחוד מסוג זה, חוקים רבים בעולם החלו להכיר בזכויות ובחובות מסוימות כלפי שותפים משותפים.