הגדרת מלט
ה מלט הוא חומר הנובע משילוב של חימר טחון עם חומרים אבקניים אבקניים, בינתיים, פעם אחת לבוא במגע עם מים מתמצק והופך לקשה. זה מועסק בעיקר על פי הוראת בִּניָן, דווקא בגלל מוצקותה, כגון חסיד וקלסר.
ישנם שני סוגים של מלט, תלוי במקור שהוא מציג: מקור חימר, עשוי מחימר ואבן גיר; ומצד שני ה פוזולנית, המכיל פוזולנה, חומר אלומיניום סיליקלי המשמש ב רומא העתיקה לייצר את המלט עד להופעתו של מלט פורטלנד במאה ה -19. הפוזולנה האמורה יכולה להגיע מהר געש או שמקור אורגני.
בשל החשיפה למלט, זה נחשב א חומר קלסר מכיוון שהוא מסוגל לחבר חלקים מחומרים שונים ולהעניק להם לכידות משינויים כימיים שונים במסה.
יש לציין שכאשר הוא מעורבב עם מים, חול וחצץ, ה בטון או בטון, תערובת מסוג גמישה ואחידה שיש בה גם שימוש נרחב בהנדסה ובבנייה.
בין המאפיינים הבולטים ביותר הם: עמידות בפני פלישה כימית ועמידות בפני טמפרטורות גבוהות בין החשובים ביותר.
מאז ימי קדם היה צורך בתערובות מיוחדות לבנייה. בתוך ה יוון העתיקה השימוש בתריסים וולקניים היה תכוף להשגת מלט, כלומר הוא הושג בצורה טבעית בלבד, בעוד שב המאה ה XIXליתר דיוק בשנת 1824, הייתה מהפכה כאשר ג'וזף אספדין הבריטי רשם פטנט על מלט פורטלנד, אשר נקרא על שם צבעו הירוק כהה, בדומה לאבן פורטלנד.
מלט פורטלנד הוא מלט הידראולי, שבעבר מעורבב עם מים, סיבי פלדה ואגרגטים, הופך למסה של מאפיינים אבניים ומוצקות הבולטות למשך זמן רב מאוד. זהו כוכב הקונסטרוקציות להכנת הבטון.
