הגדרת קבלה
קבלה היא מונח שיש לו משמעויות שונות, כלומר יש לו אופי פוליסמי.
הבנה כהגעתו של דבר
קבלת השם מתייחסת לפעולה של קבלת משהו. לפיכך, ניתן לדבר על קבלת הודעה, על חבילה או אפילו על קבלת כדור בהקשר לכדורגל. במובן זה, ישנם שלושה היבטים שהם חלק מתהליך הקבלה: השולח ששולח משהו, המקבל שמקבל אותו והעובדה הספציפית לקבלתו. הליך זה הוא כנראה פשוט, אך במציאות יש לו מורכבות מסוימת (למשל, מערכת ארגונית מורכבת מעורבת בקבלת חבילה). יש לזכור כי קבלת פנים היא מילה נרדפת לקבלה או כניסה, מונחים נפוצים מאוד בסביבות עבודה מסוימות (למשל, קבלת סחורה במסעדה או מחסן).
מקום לאיסוף אנשים
קבלת פנים היא מקום שנועד לקבל את פני אנשים. לקוחות המלון כשהם מגיעים לממסד הולכים לקבלה, בה יש עובד שמקבל אותם, פקיד הקבלה, איש המקצוע שאחראי על יידוע וטיפול בלקוח. מקומות מסוג זה קיימים גם בתלות אחרת (בכניסה לבניינים מסוימים, בגופים ציבוריים או פרטיים, בבתי חולים, במספרות ...). לקבלת פנים יש חוש אסטרטגי, מכיוון שזה המיקום שבו מתקבל מידע הקשור לישות.
קבלת פנים היא גם אירוע שמתארגן במטרה להפגיש מספר אנשים. נסיבות מסוג זה קשורות בדרך כלל לאקט חגיגי, חגיגה או מחווה. בהקשר של יחסים פוליטיים ומוסדיים, אנו מדברים על קבלת הפנים הרשמית, אירוע שהוא חלק מהפרוטוקול של המדינה. קבלת פנים רשמית היא מעשה טקסי בו מופגנת כבוד למבקר או לקבוצה, כלומר זו דרך לקבל אותם בהתחשבות.
לקבל או לקבל
קבלת שם העצם תואמת את הפועל לקבל, למרות שחלק מהמילונים אינם כוללים את המילה הזו ויש אפילו מי שרואים שהדבר הנכון לעשות הוא להשתמש בפועל לקבל. לקבל הוא צורת פועל מורחבת מאוד בתחום המינהלי וזה מונח יחסית חדש, ניאולוגיזם, שאינו שם נרדף כראוי לקבל. באופן זה לא יהיה נכון לומר "קיבלתי את מתנת הוריי" אך יש לומר "קיבלתי את מתנת הוריי".
קבלה וקבלה דומים אך אינם ניתנים להחלפה. לקבל הוא להזין משהו ולבצע אימות כלשהו לגביו, בעוד שקבלת אינה מרמזת על אימות כלשהו.
