הגדרת אספקה
הקונספט של לְסַפֵּק משמש בהרחבה בשפה שלנו כדי להסביר את אספקה של אותם מוצרים או סחורות שהאוכלוסיה זקוקה להם בכדי לפתח את חיי היומיום שלהם. דוגמא נפוצה היא אספקת מזון למקומות כמו סופרמרקטים ומחסנים שאחראים על מכירתם לציבור הצרכנים.
כלומר, ההיצע מרמז על פעולה שבה מישהו מסופק עם מה שהוא צריך.
אך כמובן, לא רק מאכלים מתקבלים על הדעת לפעולה זו, הם הנדרשים והנדרשים ביותר אלא שיש מגוון עצום של מוצרים אחרים לשימוש ספציפי במגזר או לביקוש כללי המסופקים גם לאותם חללים ש אחראים לקרב אותם לציבור.
לדוגמה, המילה מוחלת גם על שם אותם מוצרים או סחורה שמתבררים כצורך ראשון.
יש לציין כי מונח זה משמש כמילה נרדפת למילה הַסעָדָה, מונח קצת יותר פופולרי כאשר מתייחסים בדיוק לאותו הדבר. אספקת הצרכים הבסיסיים היא אחת הפעילויות החשובות ביותר בכלכלת המדינה מכיוון שהיא מאפשרת לאזרחים להצטייד במוצרים שהם זקוקים להם בכדי לחיות בהתאם.
מכיוון שמדובר בפעילות כה חשובה, היא קשורה בדרך כלל לסיבוכים שעלולים להתרחש בכלכלה. לדוגמא, בתרחיש אינפלציה מקובל שיהיה מחסור או אספקה של כמה מוצרים ומוצרים כתוצאה מכך שהיצרנים שומרים עליהם מכיוון שהמחירים מתנודדים כלפי מעלה באופן בלתי ניתן לעצירה.
ניתן לראות מצב זה בכלכלות רבות הסובלות מתרחיש כלכלי כמו זה שצוין, ביניהן ונצואלה וארגנטינה.
חנויות וסופרמרקטים, כדי להקל על המצב הזה של מחסור, היעדר אספקת מוצרים וכתוצאה מכך הלקוחות מנוהלים למוצרים חסרים, נוקטים במדיניות המכירה של יחידה אחת או שתיים לכל לקוח של מוצר רגיש זה.
מאידך, חברות שירותים פרטיים או ממשלתיים המנוהלים על ידי המדינה אחראיות לספק לאזרחים את אותם שירותים ומשאבים שהם מטפלים בהם, כגון מים, חשמל וגז. על הלקוח לשלם אגרה קבועה בגין השימוש בהם לחברה האמורה.
