הגדרת מבנה על
התנאי מִבנֶה עִילִי מציג שני שימושים מפוזרים היטב, מחד, לבקשת ה הַנדָסָה, החלק העליון נקרא מבנה-על המדבר על מערך מבני, בהיותו החלק הגבוה ביותר של מערך מבני, כלומר החלק של קונסטרוקציה הנמצאת מעל פני האדמה, ולכן מנוגד ל תַשׁתִית, וזה אותו חלק שהוא מתחת לאדמה.
החלק העליון והגבוה ביותר של בניין
בינתיים, בשני תחומי הנדסה אחרים כגון הנדסה ימית והנדסה אזרחית , המונח מבנה על משמש גם להתייחס ל חלק המסודר מעל הסיפון בספינות והחלק המבני שנראה נתמך על ידי עמודים או כל סוג אחר של אלמנט תמיכה, בהתאמה.
תחושה זו משמשת כדי להסביר מבנים, הן בהנדסה והן בארכיטקטורה, בעלי גודל גדול ומורכבות עצומה מבחינת בנייתם.
מרקסיזם: מבנה אידיאולוגי, פוליטי, משפטי וכלכלי בו מתקיימת חברה ואשר מתוכנן על ידי המעמד השולט.
ומצד שני, בתוך ה מרקסיזם, כמכלול האמונות וההצעות הנגזרות מה- הפילוסוף הגרמני קארל מרקסהרעיון של מבנה-על הוא בסיסי ויסודי לאורך התפתחות התיאוריה הכלכלית של המרקסיזם.
מבנה העל הוא מושג חשוב ביותר במסגרת דוקטרינה זו מאחר והוא מייעד את מכלול של גופים ומוסדות שהם חברים בחברה ומגיבים למבנים רעיוניים, פוליטיים ומשפטיים מסוימים, כלומר רעיונות שהחברה מחזיקה ונובעים מהבסיס הכלכלי שמתבטא.
בינתיים, המושג מבנה-על נראה קשור קשר הדוק למושג אחר תַשׁתִית, מה ה בסיס מהותי של החברה המדוברת וזה שמבסס את המבנה החברתי, את התפתחותו וגם את השינויים החברתיים שלו; יתר על כן, בתוכו בולטים כוחות ויחסי הייצור.
מבנה העל נשען עליו.
מבנה העל אינו עצמאי, אלא קשור ישירות לתנאים הכלכליים של החברה, תוך התאמה לאינטרסים של המעמדות השולטים שיצרו אותו.
לדוגמא, לכל שינוי המתרחש בכך יהיו השלכות ויהיה תוצאה של שינוי בבסיס החברתי או בתשתית.
חשוב מאוד לציין ולחזור על כך: למבנה העל אין נוכחות אוטונומית, הוא תמיד מתפתח ופועל ביחס לאינטרסים של המעמד השולט.
כל שינוי המתרחש במבנה העל ישפיע על התשתית.
מרקס מציע את המהפכה למיגור רכוש פרטי וחברה ללא מעמדות חברתיים
כך שלפי רעיון מרקס, בחברה הנשלטת על ידי בעלי הון לא תהיה עצמאות מחשבה בנוגע לנושאים חומריים, תמיד התשתית תגביל את פעילות הנפש.
לכן, מאז הצעתו המהפכנית, מרקס קרא לשנות את התשתית על מנת לשנות את הקשר הזה שהוא ראה כבלתי שוויוני לצמיחת המודל שלו.
המהפכה המרקסיסטית קראה לשינויים בתשתית במטרה לשנות את כל החברה, כולל יחסים חברתיים, מוסדות וכל מרכיבי המבנה העל.
מרקס דיבר במונחי ניצול כאשר התייחס לקשר בין הקפיטליזם (בעל אמצעי הייצור) לבין הפרולטריון, עליו כל כך הגן ורצה להוציא מהעול שעליו העביר אותו הראשון.
לעובד אין ברירה אלא לעבוד בתמורה לקבלת משכורת.
הוא טען שזה הבסיס המקיים של הקפיטליזם בעולם, בלעדיו ובלי שני מעמדות חברתיים אנטגוניסטיים, הקפיטליזם לא יהיה בר-קיימא.
למבנה העל במסגרת זו יש תפקיד לשמר את הבסיס הכלכלי וששום דבר לא מאיים עליו, שלא ניתן יהיה להוכיח את ניצול מעמד הפועלים, ולשם כך הוא מארגן אותנו חברתית ואומר לנו כיצד להתנהג.
לדוגמא, אם אנו לא מכבדים רכוש פרטי אנו נענש על פי חוק.
עבור מרקס, מבנה העל אינו אלא הונאה, כך שלא שמים לב למציאות של ניצול עובדים וחוסר שוויון מעמדי, אלה שיש להם אמצעי ייצור ואלה שאין להם.
לפעמים אפילו מבנה העל מדמה שינויים שמרחיקים את התשתית אך הם הסטה של תשומת לב.
לכן, הדרך החוצה היא המהפכה ויצירת מבנה חדש שמעדיף את מעמד הפועלים, ממגר רכוש פרטי וכך גורם למעמדות חברתיים להיעלם.
