הגדרה של פילוסופיה
פילוסופיה היא המדע העוסק במענה על השאלות הגדולות המגלות לאדם כיצד להיות מקור היקום או האדם, את משמעות החיים, בין היתר, על מנת להשיג חוכמה וכל זה יושג באמצעות יישום ניתוח קוהרנטי ורציונלי שיורכב מהגישה והתשובה לכל שאלה שתעלה אצלנו, למשל, מהו האדם, מה העולם, מה אני יכול לדעת, מה אני יכול לקוות לדבר כזה.
הבנת ההיסטוריה של המונח והמוחות המובילים
ביחס למקור הדיסציפלינה הזו (ובהסתמך על מה שקיים אז איזוקרטס, בן זמנו של אפלטון), הפילוסופיה נולדה במצרים, אם כי הם היו אותם הוגים גדולים של תור הזהב של יוון העתיקה, כמו סוקרטס, אפלטון ואריסטו שבלטו יותר מכל בוויכוחים הפילוסופיים השונים שהתעוררו באותה תקופה; מבחינתם, הסיבה להתפלספות נבעה מהתדהמה שחלק מהנסיבות יצרו.
בולטת תרומתו החשובה של סנט תומאס אקווינס, שביקשה לשיט את הפילוסופיה של אריסטו במסגרת המחשבה הנוצרית.
ואז, כבר בעידן המודרני, רנה דקארט היה מגיע להרחיב את הבסיסים עם הספק המתודי שלו כשיטה לענות על השאלות הגדולות של האנושות וג'ספרס, שבמקום התנגדות לכל אלה, הטילו פילוסופיות מרצף הקיצוניות. מצבים כמו מוות. וכמובן, הרשימה הארוכה המשיכה לאורך ההיסטוריה עם קאנט, הגל, מרקס וויטגנשטיין, מהבולטים ביותר.
ענפים העולים מהפילוסופיה: מטאפיזיקה, אפיסטמולוגיה, אתיקה, לוגיקה אסתטית
אז, על ידי לא להתמודד עם נושא אחד, אלא עם כמה, פילוסופיה הוא מחולק למספר ענפים שיעסוקו במיוחד במענה לבעיות ספציפיות.
כך למשל ה מֵטָפִיסִיקָה עוסק אך ורק בהוויה, בעקרונותיה, ביסודותיה, בסיבותיה ובתכונותיה, גנוזולוגיה, לעומת זאת, של הידע, טיבו, היקפו ומקורו, ה אֶתִיקָה, של מוסר ופעולה אנושית; ה אסתטי, של המהות ותפיסת היופי ולבסוף ההיגיון שמנסה לשפוך אור על הנימוקים הנכונים ועל אלה שלא.
בנוסף לענפים מגוונים אלה המתמקדים בפילוסופיה בהיבטים שונים של הידע האנושי, ישנם אסכולות פילוסופיות שצצו מהתרבויות הגדולות השונות של כדור הארץ. לפיכך, ניתן לציין כי בנוסף לפילוסופיה המערבית המוכרת שלנו, התרבויות באסיה הולידו פילוסופים גדולים עם השלכה פחותה או גדולה יותר בתקופות הגלובליזציה הנוכחיות. הן סין והן הודו תרמו קווי מחשבה קיומיים. באותו אופן, הדתות הגדולות, ובמיוחד הנצרות, תרמו אסכולות פילוסופיות שלמות בעלות השפעה מגוונת על המחשבה המודרנית, בהזדמנויות רבות חורגות מהמסגרת הספציפית של כל אחת מהדתות הללו.
הרחק מלהיות מדע השמור לחוקרים "נבחרים" או ספציפיים, פילוסופיה היא תחום פתוח המיועד לקהל הרחב.
כמו גרסאות אחרות של מדעים מודרניים, הפצת המושגים הכלליים של פילוסופיה באמצעות פופולריזציה מדעית היא הדרך המתאימה ביותר להעביר ידע זה לכל הנוגעים בדבר.
המרכיב הסובייקטיבי של הפילוסופיה וכתוצאה מכך, בשל האפשרות שלא לכבד את השיטוב התקין של המדעים. עם זאת, חרף העובדה שניסיון אישי וידע קודם הם עמודי תווך לחקר והעמקת תחום זה, הפילוסופיה אינה פטורה מהקפדנות שכדאי ליישם בכל מדעי החברה והרוח; בהקשר זה, ישנן נקודות רבות המשותפות לסוציולוגיה, פסיכולוגיה וענפים דומים אחרים.
אך למרות הפילוגים, שמוצאים את משמעותם רק בסוגיה מעשית ומסודרת, הפילוסופיה, במאפיין האופייני של חקירה מתמדת, תהיה זו שתעורר כל אחת מהשאלות הללו, שמטרתן להשיג חזון רחב יותר. את האדם בסביבתו האישית, הביולוגית והחברתית.
