הגדרת הרמה
אנו מבינים ברמה ההיא תצורות גיאולוגיות המניחות גובה מסוים מעל פני הים, המוקפות בדרך כלל בארצות תחתונות או מכונות מישורים או מישורים. לרמות יכולות להיות שתי צורות עיקריות של דור: על ידי תנועת הלוחות הטקטוניים העומדים בבסיס פני השטח או על ידי שחיקת הרים או אפילו של השטחים המקיפים אותה. עבור האדם, המישורים הם בדרך כלל במקומות מתאימים למגורים בשל היותם בגובה מעניין מעל פני הים ואינם סובלים באופן ישיר כל כך, ולכן השיטפונות שהדבר יכול לייצר.
בגיאוגרפיה של כדור הארץ אנו יכולים למצוא משטחים שונים שהם תצורות גיאולוגיות הנגרמות על ידי מצבים שונים. הרמות יכולות להיחשב כמתווך בין המישורים או המישורים והצורות ההרריות או הפסגות שהן נוטות להיות גבוהות יותר. מישורים נוצרים בדרך כלל כאשר לוחות טקטוניים נעים, מה שגורם לפני השטח לעלות ולשנות את תבליטו. למותר לציין שתנועות אלו והיווצרותן של מישורים חדשים הן תופעות שלוקחות מיליוני שנים אשר האדם אינו יכול להתבונן בהן בהתפתחותן. דרך נוספת שדרכה משטח יכול להפוך לרמה היא באמצעות סחף. בחלק מהמקרים, נחשב כי הרמות היו הרים קדומים, ישנים ונשחקים, בגלל השפעת הרוחות או המים, נשחקו ואיבדו את גובהם המקורי.
המישורים הם בדרך כלל משטחים מוגבהים ביחס למפלס הים אך בטווח ביניים. בנוסף, הם בדרך כלל גם משטחים שטוחים ובעלי הארכה שונה. מישור פועל תמיד כאזור גובה באמצע מישור ולכן בני אדם בדרך כלל בוחרים בתבליט מסוג זה כדי לפתח את מרכזי האוכלוסייה שלהם: גם בגלל שהוא שם מוגן יותר מפני מים וגם בגלל שגובהו הבינוני מאפשר שיהיה לכם מבט רחב יותר על השטח שמקיף אתכם.
