הגדרת חובה
חובה היא מה שחובה לעשות או שצריך לעשות זאת, כגון תשלום מיסים ושירותים במקום בו אנו גרים, כחובה זה יכול להינתן גם בנסיבות x שמאלצות אותנו לעשות או לא לעשות דבר זה או אחר. במקרה שני זה נוכל לתת דוגמה לפני אישור הבחינה לעבור את הציון או את שנת הלימודים בבית הספר, אישורו יהיה החובה למלא.
בנוסף, המונח התחייבות משמש לעתים קרובות לייעוד החוב למישהו שברגע מסוים עשה לנו טובה שעזרה לנו.
כל אזור בו ישויות אנו מעבירים רצון אנושי בשלב כלשהו של מילוי או קיום חובה. בין הבולטות והידועות ביותר הן חובות מוסריות וחובות משפטיות.
חובה מוסרית היא זו שמקורה בלא מודע של כל אדם, כלומר הסיבה מפעילה לחץ חזק על הרצון ביחס או התייחסות לערך מסוים.. כשאדם לוכד ערך, האינטליגנציה מתערבת מיד כך שההיגיון מראה זאת לרצון ומציע להשיג אותו. אך כמובן, שמקורו בפרטיות של כל אדם, החובה המוסרית תהיה כפופה לחוויות האישיות ולחוויות של הנושא אשר יגלם אותה, כמובן. גם עם רצון חופשי בכוננות ובפעולה, האדם תמיד יעשה את התרגיל הזה כשהוא יגלה ערך, שכן רצון חופשי וחובה מוסרית מתקיימים במקביל ללא כל בעיה.
ומצד שני, א חובה משפטית, על פי החוק, היא אותו קשר משפטי שבאמצעותו נקשרים שני צדדים, נושה והחייב האחר, ועל החייב, במועד ובמועד שנקבע, לעמוד בתמורה של התחייבותה..
כאשר לא מתקיימת התחייבות משפטית ומתמלאת בזמן ובצורה, על הצד החייב להגיב באופן חוקי ולהגיש משפט כי הוא לא עמד בהתחייבותו שנקבעה בעבר באמצעות מסמך, מאחר וסוגיות אלה מוסדרות בדרך כלל.
ההתחייבויות החוקיות, על פי חוקרי ההיסטוריה, מתוארכות מימים ימימה, מכיוון שככל הנראה עמים פרימיטיביים גרמו לאדם שגרם נזק או פגיעה באחר שאליו היה קשור במחיר מסוים לשלם מחיר מסוים.
ואז, כפי שאמרנו, החובה החוקית מורכבת משלושה אלמנטים, שאף אחד מהם לא עלול להיעדר: נושאים, התחייבויות (נושה) ונכסים (חייב), התנגדות (לתת, לעשות או להוציא לפועל משהו) ולגרום (סוף שהצדדים רודפים אחריהם ובגינו מקורו של החובה).
סוגים אלה של התחייבויות יבוטלו לאחר ביצוע התשלום המוסכם, בין השאר החוב שנמסר, קוזז או עקב בלבול.
