הגדרת דיני עבודה
הידוע גם בשם דיני עבודה, דיני עבודה הם אחד מענפי המשפט הרלוונטיים ביותר ברמה החברתית. זאת מכיוון שמכלול החוקים, התקנות והחקיקה המרכיבים אותו הופכים את דיני העבודה לאחת הזכויות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על איכות החיים של האוכלוסייה. אנו יכולים לומר שדיני העבודה, כשמו כן הוא, הוא זה שאחראי על הסדרה, שליטה וחקיקה בנושאים שונים הקשורים לעולם העבודה כמו זכויות וחובות החלקים המרכיבים את עולם העבודה (שניהם עובדים ומעסיקים), תנאי התשלום והתגמול, השירותים שיש לכלול בתשלום וכו '.
במקרה הספציפי הזה, אנו יכולים לדבר על דיני העבודה כאחד מסוגי החוק האחרונים, זה שהופיע רק כאשר חברות מערביות כבר הגיעו לרמות משמעותיות של תיעוש ואיתן רמות תעסוקה גדולות. הדור של תופעת ההמונים העובדים, כמו גם מאבקם לכבוש זכויות שאינן ניתנות להכחשה, הם יסודות להקמת חוק העבודה, שגם מניח נוכחות גדולה יותר של המדינה ברשת מורכבת של יחסי עבודה (שקודם לכן גורל השוק).
דיני העבודה מבינים לפי פעילות זו כל פעולה שמטרתה לייצר מוצר או שירות כלשהו, הדורשים מאמץ, אנרגיה, יכולת והכנה של אדם, ומייצרים תגמול כלשהו, בצורה של כסף או תשלום. לעבודה שנעשתה.
כמה מהנושאים או הבעיות החשובות ביותר שדיני העבודה עוסקים בהם קשורים לזכויות בהן עובדים מוכרים: חופשות וחופשות בתשלום, זכות השביתה, הקמת איגודים, משא ומתן קיבוצי. לפיכך, דיני העבודה מתמקדים לא רק בקשרים הפרטיים או האישיים שנוצרים בין העובד למעסיק, אלא גם בקשרים הקולקטיביים המתייחסים לכלל העובדים זה לזה ולעולם המעסיקים.
