הגדרת מסת שריר
ה מסת שריר הוא נפח סך רקמת הגוף המתאים לשריר. מנקודת מבט של הרכב הגוף זה מתאים למסה רזה, שני סוגי הרכיבים האחרים הם שומן בגוף ומים.
ישנם שלושה סוגים של שרירים, שריר הלב שהוא חלק מהלב, השריר החלק שנמצא בתוך הקרביים ושריר השלד שהוא הרקמה שאנו מכירים כשריר עצמו, יש לו את הפונקציה לאפשר לנו לשאת להוציא את התנועות השונות ולשמור על יציבה.
שריר מסוגל לענות לביקוש מוגבר על ידי הגדלת המסה שלו, מה שמאפשר לו להשיג כוח וסיבולת גדולים יותר. מקורו של תהליך זה הוא מה שמכונה היפרטרופיה שרירית, שהיא לא יותר מהעלייה בגודל השריר כתוצאה מאימונים ואנחנו יכולים לראות במיטבה אצל מפתחי הגוף.
ניתן להשיג הגדלת מסת השריר באמצעות אימון גופני, זה ישתנה בהתאם למטרה שתרצו להשיג. כאשר מעוניינים להגביר את הסיבולת השרירית, האימון מתמקד במספר החזרות, בעוד שכאשר רוצים להגדיל את הכוח, ולכן גודל השריר, יש צורך לעבוד עם יותר משקל או עמידות ופחות חזרות.
אימון זה חייב להיות מלווה באספקה מספקת של חומרים מזינים, במיוחד פחמימות המהוות את מקור האנרגיה המשומש ביותר על ידי רקמת השריר, כמו גם פוספוקריטין. זה האחרון נחוץ כדי להגדיל את כושר העבודה של השריר בתנאים אנאירוביים כפי שקורה בתרגילים כמו הרמת משקולות, אשר מושגת על ידי שיפור ביצועי השריר עם פחות צריכת אנרגיה תוך הימנעות מעייפות וייצור של תוצרת חומצת חלב של חילוף החומרים בשריר. אחראי על כאבי שרירים שלאחר האימון.
פוספוקריטין מיוצר מחומצות אמינו שונות באיברים כמו הכבד והלבלב, במיוחד לאחר בליעת מזונות כמו בשר, ביצים וחלב, ניתן להשיג אותו גם מתוספים שונים.
הקיצוניות ההפוכה של היפרטרופיית שרירים היא סרקופניה, מצב אופייני להזדקנות המאופיין בירידה במסת השריר המביאה לתופעות כמו חולשה וירידה בכוח. מצב זה מופיע אצל קשישים רזים מאוד וניתן לראות אותו גם בקרב חולי סרטן.
