הגדרת חוקי הסביבה
במסגרת החוק, ובהשוואה לסוגים אחרים של חקיקה, ניתן לומר כי חוק הסביבה הוא אחד הספציפיים ביותר מכיוון שהוא מתייחס לאזור מוגבל יחסית של המציאות, אם כי אין זה אומר שהוא פחות חשוב או שלא ניתן לקשר ביניהם עם סוגים אחרים של חוק. החוק הסביבתי הוא זה שיהיה אחראי על קביעת כל החוקים, התקנות והבקרות שמטרתם האחרונה היא שמירה על הסביבה ושמירה על היות שהיא נחשבת למרחב היחיד שבו בני האדם יכולים לבצע את קיומם.
החוק הסביבתי הוא גם מהאחרונים מאז שהוא קם ברבע האחרון של המאה ה -20 עקב התקדמות הנזק שבני אדם גרמו מרצון או שלא מרצון בסביבה. מכיוון שנזקים אלה הלכו וגדלו והיה ניתן לקבוע באמצעות עבודה מדעית, כי חלקם אפילו בלתי הפיכים, עלה הצורך לארגן מערכת חוקים, תקנות, נורמות וסטנדרטים ששלטו לא רק על פעולות האדם כפרט. אם לא גם ובעיקר פעולות של חברות, תאגידים ותעשיות.
החוק הסביבתי יכול לכלול בין יתרונותיו פיתוח מערכות של נורמות שמטרתן העיקרית היא לטפל או לשמור על אזורים, להקים אזורים מוגנים, לפתח תוכניות שליטה והפחתה של נזקים ידועים, לבצע ולבצע מסעות מידע וכו '.
החוק הסביבתי מתגלה כאחד המרכיבים החשובים ביותר בכל הנוגע למתן חוקיות למה שעד לפני זמן לא רב נראה כמו אשליה או הגזמה של מעט קבוצות של מתנדבים שדואגים לסביבה. כיום, חוק הסביבה הוא חלק מוכר בתפזורת שהוא החוק במונחים כלליים.
