הגדרה של פסיכוגנטיקה
המונח פסיכוגנטיקה חייב להיות קונטקסטואליסטי במסגרת הפסיכולוגיה, מכיוון שמדובר בתיאוריה של ידע וליתר דיוק של למידה.
תיאוריה פסיכוגנטית היא מודל הסבר שבו נקבעים היחסים הקיימים בין הנפש (נפש האדם) לבין מקורם (בראשית) של התהליכים האבולוציוניים המתפתחים אצל הפרט. תיאוריה זו פותחה על ידי הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה החל משנות השלושים של המאה העשרים. מושא המחקר העיקרי שלה הוא הידע האנושי וחוקיו ובאופן מיוחד מאוד, מחשבה ביחס לילדות. ההישג הגדול של פיאז'ה כלל להראות שלילד יש חשיבה ספציפית ועם תכניות נפשיות או חוקים משלו. למחקר של פיאז'ה הייתה השפעה ניכרת על תחום הלמידה בבית הספר.
עקרונות כלליים של פסיכוגנטיקה
עמוד התווך של הידע האנושי מבוסס על הקשר בין סביבה ללמידה.
התפתחות אינטלקטואלית אצל ילדים תלויה בהתבגרות בהתפתחותם, הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה רגשית.
כדי שתהיה התבגרות אינטלקטואלית ואפקטיבית נאותה, על הילד להגיע לצמיחה פיזיולוגית מסוימת (בקשרי המוח שלו, בכישוריו המוטוריים, בתפיסתו ובסופו של דבר בכל ההיבטים הביולוגיים המשפיעים עליו כפרט).
האינטליגנציה האנושית מתפתחת באמצעות תהליך של הסתגלות מתמשכת. בשלב ראשוני (עד כשנתיים לערך) למידת הידע החדש היא חקיינית ולא מודעת והילד מאמץ עמדות נעימות או שגורמות לו להרגיש בטוח.
בשלב הבא של ההתבגרות (מגיל 2) הילד מתחיל לנוע בחופשיות, מתחיל להיות מודע לעולם הסובב אותו וכל זאת עם שילוב השפה, שפה סמלית יותר מהגיונית (ברמה זו הילד מציג אגוצנטריות ברורה והעולם מסתובב סביבו ומצד שני הילד מגלה חזון אנימיסטי של המציאות, כך שלדברים יש את הנשמה שלהם)
מגיל 3 הילד נכנס לרמות גדילה שונות: משחק כסמל המקושר לרגשות, חשיבה סובייקטיבית, פעולות נפשיות הגיוניות ראשונות וכו '.
פסיכוגנטיקה ולמידה
לימוד השלבים השונים במוחו של הילד היה מפתח לפיתוח אסטרטגיות בתהליכי למידה ולעיצוב מתודולוגיה חינוכית יעילה.
לדברי פיאז'ה, שיטות חינוך חייבות להתבסס על הפרמטרים של הפסיכוגנטיקה. באופן זה, ילד צריך ללמוד ידע חדש רק אם הגיע לבגרות הראויה להטמיע אותו נכון.
צילומים: iStock - PeopleImages / futurewalk
