הגדרת ישועים
המסדר הישועי, או של הישועים, הנקרא רשמית אגודת ישוע, הוא מסדר דתי קתולי שנוסד באמצע המאה ה -16 (ליתר דיוק בשנת 1534) בעיר פריז. מייסדה היה הדתי הקדוש אז הקדוש איגנטיוס מלויולה. מטרות הקמת החברה הזו היו, כמובן, הרחבה והפצה של המסר של ישו באותם שטחים וקהילות בהן טרם היה קיים. אחת העבודות העיקריות והמצטיינות ביותר של חברה זו התרחשה בדרום אמריקה, בשטח הארגנטינאי והפרגוואי הנוכחי.
אנו סופרים בין המרכיבים המשמעותיים והייחודיים ביותר בעבודת אגודת ישוע את העניין לזרוע בחסידיה ולנאמן את המסר של ישו באמצעות חינוך והוראה מבשרת. הישועים התפרסמו לא רק מבחינה היסטורית בכך שהם לימדו את המסר הקתולי של הקהילות האבוריג'ינים אלא גם על כך שהחדירו בהם את הרעיונות של רוחניות וחשיבותם של חיים המוקדשים לשיקוף ולהערצה של עבודותיו של האדון ולא עניין של חפצים חומריים וכסף. במקביל, הישועים העבירו לנאמניהם את הרעיון של מאגיס, או משימה שבגינה כל אחד מאיתנו נוצר והובא לעולם: גילוי המשימה שלנו וביצועה הייתה עבור הישועים מעשה של אומץ ומסירות מוחלטת לאדון.
אף על פי שחברות ישועיות קיימות עד היום עם נוכחות רבה בחללים כמו אמריקה הלטינית, אחד הרגעים המכריעים ביותר בתולדותיהן היה הגירוש מאמריקה שסבלו במאה ה -18 מידי מלכי בורבון בספרד ושל בתים אחרים משושלת אירופה. הישועים ייצגו ערכים פוליטיים ודתיים שאינם חופפים לאלה של המלכים (שרצו להגביל את כוח האפיפיור ולרכז את כוחם הפוליטי והדתיים בעמם). במקביל, הישועים השיגו עבודת אוונגליזציה מדהימה באמריקה, שהיתה מעבר לשאלות דתיות שכן הם העניקו לקהילות הילידים אלמנטים שונים לארגונם ולקיומם. כיום, הישועים ממשיכים להתקיים ויש להם חסידים רבים ברחבי העולם.
