הגדרת קווים מקבילים
א יָשָׁר זוהי רצף אינסופי של נקודות, שכולן ממוקמות באותו כיוון, בעוד שאותה רצף מאופיינת בהיותה רציפה ובלתי מוגדרת, לפיכך, לקו אין התחלה וסוף; יחד עם המישור והנקודה, הקו הוא אחד היישויות הגיאומטריות הבסיסיות. ומקבילה היא שם תואר המשמש להתייחס למשהו דומה, מקביל או שפותח בעת ובעונה אחת.
יש לציין דרך אגב שהקווים יהיו שונים כל כך מהקרניים שיש להן התחלה אך אין להן סוף, ומהקטעים שמתחילים ונגמרים בנקודות מסוימות.
אז ה קווים מקבילים האם אלו קווים ישרים שנמצאים באותו מישור, בעלי שיפוע זהה ואין להם נקודה משותפת, זה אומר שהם לא חוצים, או נוגעים והם אפילו לא יחצו את הרחבות שלהם. אחת הדוגמאות הפופולריות ביותר היא של מסילת רכבת.
המאפיינים שיש להם הם: מִתחַשֵׁב (כל שורה מקבילה לעצמה), סִימֶטרִי (אם קו מקביל לשני, זה יהיה מקביל לזה הראשון), מעבר (אם קו מקביל לשני וזה בתורו מקביל לשליש, הראשון יהיה מקביל לשורה השלישית), מסקנה של מעבר p (שני קווים מקבילים לשליש יהיו מקבילים זה לזה) ו- תוֹצָאָה יָשִׁירָה (לכל הקווים המקבילים אותו כיוון).
בינתיים המשפטים הקשורים לקווים מקבילים אומרים לנו: שבמישור, שני קווים בניצב לשליש יהיו מקבילים זה לזה; דרך נקודה מחוץ לקו, נקודה מקבילה לקו זה תעבור תמיד; ואם קו חותך אחת משתי מקבילות, הוא גם יחתוך את השני, תמיד מדבר במישור.
שרטוט הקווים המקבילים יכול להתבצע בעזרת סרגל ומרובע או בעזרת סרגל ומצפן.
חקר הקווים דרך ההיסטוריה
אוקלידס היה מתמטיקאי ידוע בתקופת יוון הקלאסית. ועל אף כל תרומותיו הוא שהוא נחשב כ- אבי הגיאומטריה. הוא התגורר בין השנים 325-265 לפנה"ס באלכסנדריה, ויחד עם צוות עמיתים שידע להוביל כתב את עבודתו של היסודות, שנחשבת לאחת היצירות המדעיות הפופולריות בעולם ושמאגדת חלק טוב מהידע הבסיסי בגיאומטריה שנלמד מאותם זמנים ועד היום
בינתיים, איך יכול להיות אחרת, אוקלידס, התמודד עם שאלת השורות ובתוך פוסטולאט מספר חמש מהספר הנ"ל של האלמנטים הקים את הפוסטולאט המקביל או המכונה גם הפוסטולאט החמישי של אוקלידס.. בו נקבע כי אם קו, כאשר הוא משפיע על שני קווים אחרים, הופך את הזוויות הפנימיות המתאימות לצד לקטן משני קווים ישרים, שני הקווים המוארכים ללא הגבלת זמן יימצאו באותו צד בו הזוויות פחות משני קווים ישרים קווים נמצאים.
