הגדרה של פיזיונומיה
המונח פיזיונומיה או פיזיונומיה מכיוון ששני האיות נכונים, יש שני מרכיבים: פיזיס המקביל לטבע וגנומון שמשמעותו להבחין. באשר למשמעות המונח, ישנן שתי משמעויות אפשריות: זה מראה הפנים של מישהו או המראה החיצוני של משהו.
שפת הפנים
בני אדם מתקשרים עם מילים, עם מחוות ועם הפנים שלנו, מכיוון שתווי פנים והבעה מעבירים מידע על מי שאנחנו. למעשה, ישנם מומחים בתחום זה הטוענים כי ניתן לתאר את אישיותו של מישהו על סמך מאפייני הפנים שלהם. במובן זה, פנים רחבות מעידות על יכולת הקרבה, חיוך קשור לרמות הורמונליות, פנים א-סימטריות מעידות על רמת דיכאון, ועיניים גדולות קשורות לחסד.
מי שמכיר את שפת הפנים מאשר כי ישנם היבטים רבים המדברים על עצמך: גוון העור, כיוון הגבות, המראה, האף, השפתיים או הפה. לפיכך, השפתיים הדקות מעידות על שליטה עצמית, האף הפוך מבטא יהירות והגבות הסמיכות אופייניות לאנשים חיוניים ואימפולסיביים.
מנקודת מבט היסטורית, היחסים בין הפנים לאישיות הם שאלה אליה הגיעו היוונים הקדמונים, שניתחו את סימני הפנים והגוף כדי להבין את נפש האדם. הדיסציפלינה הלומדת תווי פנים היא פיזיונומיה והיא ידע שעורר עניין בעולם הציור, בקרב סופרים או בעולם הפסיכולוגיה (במאה ה -19 פרנולוגיה הייתה תחום שחקר נטיות פליליות של אנשים בהתבסס על מאפייני פניהם).
המראה החיצוני של משהו
לכל מה שמקיף אותנו יש מראה ולכן פיזיונומיה. במילים אחרות, לכל דבר יש צורה ותחתית. כאשר מתייחסים לפנים האנושיות, צורתם מתקשרת מידע על האישיות והאופי, כלומר הרקע של מישהו. באופן דומה, ניתן להבין מה יש מימד אנושי בהבחנה בין צורה לקרקע.
כדי להמחיש רעיון זה, נוכל לחשוב על בעיה אישית, שיש לה את הפיזיונומיה שלה (המראה החיצוני של הבעיה), ובו בזמן, את החלק העמוק או הרקע העמוק שלה, כלומר את השלכות הבעיה.
צילומים: Fotolia - Rawpixel / bst2012
