הגדרה של קינמטיקה
קינמטיקה היא הענף של המכניקה הקלאסית העוסק בחקר חוקי התנועה של גופים, באופן עצמאי ומבלי לקחת בחשבון את הגורמים המייצרים אותה, כלומר קינמטיקה, היא מתמקדת ומגבילה את עצמה לחקר מסלול הגוף כ פונקציה של זמן. מקור המילה קינמטיקה במונח יווני שפירושו בדיוק בשפה זו לנוע.
לשם ביצוע המחקר ומטרתו, קינמטיקה משתמשת במערכת קואורדינטות אשר פונקציונלית מאוד כאשר מתארים מסלולי גופים. המערכת האמורה נקראת מערכת הפניה והיא באה לידי ביטוי באופן הבא: מהירות היא הקצב בו מסומן שינוי המיקום, האצה בצידה, היא הקצב שבו המהירות משתנה, ואז מהירות ותאוצה הם שני הכמויות העיקריות ש יתאר כיצד המיקום של הגוף משתנה כפונקציה של זמן.
כעת, ניתן לתאר את תנועת הגוף על פי ערכי המהירות והתאוצה, שהם גודל וקטורי, שיכולים להוליד: אם התאוצה היא אפס, היא מולידה תנועה ישר ישר, המהירות נשארת קבועה לאורך זמן, אם התאוצה קבועה באותו כיוון כמו המהירות, היא מולידה תנועה ישר ישר המואצת, המשתנה את המהירות לאורך זמן, ואילו אם התאוצה קבועה עם כיוון מאונך למהירות, היא גורמת ל אחיד תנועה מעגלית, המהירות קבועה ומשנה כיוון לאורך זמן. אנו יכולים למצוא גם את התנועה הפרבולית, כאשר התאוצה קבועה ונמצאת באותו מישור של המהירות והמסלול, אך אם היא מתרחשת לאחור, נוכל לדבר על אפקט הקורוליוס ולבסוף, אנו מוצאים את התנועה ההרמונית הפשוטה, שהיא תנועה קדימה ואחורה, ממש כמו של מטוטלת.
