הגדרת רצון
רצון הוא מעשה הרצון או פעולה מרצון, ולכן המונח רצוני מתייחס לתופעה המתבצעת על ידי התערבות הרצון. לגבי האטימולוגיה שלו, שם התואר רצוני מגיע מלטינית ופירושו המילולי הוא תופעה ומעשה רצון (וולו בלטינית פירושו אני רוצה).
תהליכים רצוניים
הרצון לעשות משהו תלוי במידה רבה ברצוננו. הרצון שווה ערך לסדרת תהליכים, תהליכים רצוניים.
הצעד הראשון בכל תהליך רצוני הוא נחישות, כלומר תקיפות רצוננו המניעה אותנו לפעולה. במילים אחרות, היינו מדברים על מצב נפשי שמנטה אותנו באופן מסוים. השלב השני הוא לקבוע את המטרה ולהעריך האם זה אפשרי ואפשר לבצע אותה. חלק שלישי הוא התלבטות, בו אתה משקף את מה שאתה רוצה לעשות. כתוצאה מכך, התבונה האנושית ובמקביל הרצון והרגישות מתערבים בתהליך הרצוני.
התנהגות רצונית
כאשר אנו מחליטים לעשות משהו קונקרטי, פועלים במוחנו כמה גורמים: חופש הפרט או רצוננו החופשי, הנסיבות הסובבות אותנו והרצון לפעול. גורמים אלה משתלבים ומתורגמים להתנהגות רצונית, מה שמרמז על התמצאות המחשבות למעשים מתיווך הרצון.
מעשה נחשב לרצוני כאשר אנו מודעים לכך לחלוטין, שכן בחרנו בו. יחד עם זאת, המעשה הרצוני קשור למטרה ספציפית, למה בשביל. מצד שני, כדי שהתנהגות רצונית תתאפשר, התערבות של מוטיבציה היא הכרחית.
לאקט הרצוני יש בדרך כלל סוג כלשהו של התנגדות חיצונית הפועלת ככוח נגד.
אם אני אומר "אני רוצה ללמוד פיזיקה גרעינית בקליפורניה" מעשה הרצון הזה מלווה בסדרה של מגבלות מהותיות ולא מהותיות (התמיכה האפשרית להשגת מטרתי, היכולת הכלכלית שלי להשיג את המטרה ומכשולים אחרים) .
המעשה הרצוני מנוגד למעשה האינסטינקטיבי. הראשון אופייני לבני אדם ותלוי בתבונה, בחינוך ובערכים של כל אדם. במקום זאת, האקט האינסטינקטיבי נועד לספק צורך ביולוגי ראשוני. המעשים הרצוניים של בני האדם מאפשרים לנו לחרוג מהאינסטינקטיבי ולעלות בממד מוסרי ורוחני שונה מאוד מזה של בעלי חיים.
צילומים: iStock - לפלור / צורן זרמסקי
