הגדרה של ריכוזיות
המונח ריכוזיות מייעד את אותה דוקטרינה המקדמת את ריכוזיות הפונקציות והכוחות כמוביל מוטיב. ביסודו של דבר, הריכוזיות מורכבת ממערכת של ארגון ממלכתי בה החלטות הממשלה ייחודיות ונובעות מאותו מרכז, כלומר מבלי לקחת בחשבון בעת ההחלטה על אותה תרבויות או עמים שונים עליהם משפיעים..
אותם אזורים, מדינות, קהילות, שטחים בהם מפותחת מערכת מסוג זה, בכל הנוגע להחלטות פוליטיות, תמיד יילקחו מהשלטון המרכזי.
למרות שהריכוזיות היוותה מודל שלטוני ששמר על מסורת ארוכה מאוד, הן במדינות אמריקה הלטינית והן במדינות אירופאיות מסוימות, כמו צרפת, כיום וכמעט מתחילת המאה, המערכת התרעמה מאוד ומצאה כי את הירידה בכמה מדינות אמריקה הלטינית, שהצליחו לשרוד כמעט אך ורק בצרפת.
אחד המאפיינים הבסיסיים של צורת ממשל זו הוא שהממשל המרכזי לוקח על עצמו את הסמכויות לפני אותן מדינות פדרציות ובין הגורמים העיקריים למצב זה ניתן למנות את הדברים הבאים: צרכיהם של המדינות לספק שירותים מכל הסוגים לאזרחיהן, וכי זה דבר שכלכלית עבור המדינות הפדרציות בכל הנוגע לצורך לעמוד בהן ו לספק אותם בנוחות בכוחות עצמם. הצורך בהשקעות הדורשות השגת מספר לא מבוטל של משאבים, חומרים כלכליים ואנושיים, אשר כמעט בשטח מאוחד יהיה בלתי אפשרי להשיג מבלי להתמוטט קודם. והצורך שכן או לא צריך לעשות תכנון מרכזי כדי להתארגן בצורה קוהרנטית ויעילה יותר.
בינתיים ניתן להבחין בין שני סוגים של ריכוזיות. ריכוזיות טהורה זה יהיה בו הפעלת סמכויות הגוף המרכזי מתבצעת באופן בלעדי ובאופן מוחלט. ומצד שני, ה ריכוזיות מבוזרת, אשר יהיה זה בו הכל מבוסס על החלטת גוף מינהלי או אדם.
אחת הצורות הידועות ביותר של ריכוזיות היא מה שמכונה ריכוזיות דמוקרטית, שהיא המודל של ארגון ותפקוד הנצפים על ידי ארגונים ומפלגות מרקסיסטיות-לניניות.. השילוב של ריכוזיות ודמוקרטיה משפר משמעת מודעת והקרבה חופשית מרצון במטרה להשיג יעילות ארגונית ומנהלית מרבית. בכך, הן ההחלטות והן הדיונים יזרמו מלמטה למעלה ולהיפך.
