הגדרת מסר סאב-לימינלי
לתודעה האנושית שתי רמות של ידע. האחד מודע ורציונלי. השני לא מודע ולא הגיוני. החלק הרציונלי משמש לביצוע פעולות, לתקשר ולארגן כל פעילות. החלק הלא מודע קשה יותר להבנה, הוא מתבטא כשאנחנו חולמים, בטעויות לא רצוניות כשאנחנו מדברים, בדיחות וכו '. הלא מודע מוסתר, הוא לא מתבטא ממבט ראשון. זיגמונד פרויד היה אחד ההוגים שהתמודדו עם הלא מודע.
מסרים סאבלימינל קשורים למוח הלא מודע. מסר תת-גבול הוא אותו מידע שתודעתנו תופסת אך מבלי להבין זאת. המסר הסאבלימינלי מוסתר במידע, ולכן משתמשים בתת הקידומת המשמעות היא למטה.
בפרסום משתמשים בהודעות סאב-לימינליות כך שהצרכנים מקבלים מידע המוסווה במסר המקובל. פרסומות רבות משלבות טכניקות אלה כך שלצרכן יש את הדחף לקנות מוצר מכיוון שקיבל מידע בצורה נסתרת, אך מכוונת לחלוטין.
בפרסומת יש טריק תקשורתי עם מסר תת-גבול. בואו ניקח דוגמא. בסרט של סביבה אורבנית, מותג שוקולד מסחרי רוצה לפרסם ומוסכם שכמה מסרים של השוקולד מופיעים לאורך הסרט. יש להסוות פרסום ולכן דימוי השוקולד מוסווה בסצינות. כנראה שהשוקולד לא מופיע. עם זאת, הוא מוסתר כמעט באופן בלתי מורגש. הצופה לא מודע למסר הפרסומי, אך כנראה ירצה לאכול את אותו מותג שוקולד עם סיום הסרט.
פרסום אינו התחום היחיד בו משתמשים במידע מסוג זה. מומחי תקשורת משתמשים בהם גם במערכות בחירות. בהם מופיעים הודעות זעירות שככל הנראה אין להן משמעות. הם יכולים להיות בכל מקום - בצורה של לוגו, מחווה קטנה על פוסטר או כל פרט קטן - המטרה היא שהמסר התת-עילי יגיע למוחו של הבוחר הפוטנציאלי ויש לו סיבות לא מודעות להחלטה על אפשרות.
חוקרים הלומדים ומנתחים את המוח האנושי מנסים להבין את מנגנוני המסרים הסובלימינליים. חשיבותו יכולה להיות שימושית מאוד ועם יישומים שונים: בשיווק, פוליטיקה, תקשורת וכו '.
יישומים שמזהים הודעות אלה מופיעים לאחרונה. המשמעות היא שהצרכן רוצה לדעת מה עומד מאחורי פרסומת פשוטה.
