הגדרת שירה
אחד המאפיינים של שירה הוא שהיא נותנת חשיבות רבה יותר לחלק האסתטי על פני המבנה או המשמעות. מטרה זו מושגת באמצעות אינספור מכשירים ספרותיים הנוטים לייפות את הצורה בדרכים שונות.
שירה היא אחד הז'אנרים הספרותיים העתיקים ביותר שהאדם פיתח, והדוגמאות הראשונות נמצאו בתרבויות עתיקות.
השיר, הביטוי הטוב ביותר לשירה
בעיקר, השיר מופיע כתוב בפסוקים, אולם ניתן למצוא אותו גם בפרוזה פואטית, למשל, רובן דריו, משורר ממוצא ניקרגואני, הוא ללא ספק אחד המעריכים הגדולים מסוג זה.
האטרקציה הגדולה של השיר היא ש מעסיקה אינספור משאבי הבעה שיודעים להנפיש ולבטא את הרגשות המגוונים ביותר, למשל, המשחק שנוצר מהצליל שחלק מהמילים מציגות.
כאשר השיר מציג פסוקים, נהוג שהם מציגים חרוזים עיצורים או, אם לא, זאת, או מורכבים מפסוקים חופשיים.
אם השיר מורכב משתי רביעיות ושתי שלישיות, עם חרוזים עיצורים ופסוקים ניתנים לניתוב, הוא נקרא סוֹנֶטָה.
בינתיים, אם לשיר יש ארבע שורות ויש לו תוכן הומוריסטי בו השורה השנייה והרביעית מתחרזות, הוא ייקרא מצמד. ואם הפסוק מורכב מפסוקים של שמונה הברות שבהם אין בפסוקים המוזרים חריזה והזוגות מציגים חרוז אסוננס, הם מוגדרים כ רומנים.
ז'אנר שמאחוריו היסטוריה נהדרת
די קשה לקבוע נקודת זמן מסוימת בעבר כמקור השירה, אם כי אי אפשר להתעלם מממצא שמתחיל בשנה. 2,600 לפנה"ס וזה מורכב מ כתובות הירוגליפות, שנחשבו לאורך זמן כ- הקדמה הראשונה לשירה. הם מורכבים משירים בעלי משמעות דתית ומפותחים בז'אנרים שונים כגון אודות, מזמורים ואלגיות.
חשוב לציין כי בעבר ובעיקר בכמה תרבויות כגון השומרי, האשורי-בבל והיהודי, לשירה, היה אופי פולחני למדי
בינתיים, שירה בימינו קשורה דווקא למה רוֹמַנטִי, לרומנטיקה, עוד יותר, כאשר מאהב רוצה להתאהב באהובתו ושהיא מחזירה לו באהבה, זהו משאב נפוץ שהוא כותב שיר מחברתו בו הוא משליך את כל רגשותיו על פני השטח, או בברירת המחדל שלו, אם למאהב אין מתקן כתיבה במובן זה, הוא בדרך כלל משתמש בקלאסיקות הגדולות של הז'אנר כדי להשיג את הסוף הרומנטי שלו.
יש לציין כי חלק גדול מהמסמכים הספרותיים של תרבויות עתיקות המגיעות אלינו נכתבים בצורה של שירה. דוגמאות ברורות לכך הן שירו של גילגמש (השייך לציוויליזציה השומרית) או ליצירות היווניות המפורסמות והמרשימות איליאדה י אודיסיאה, המעניין העבודות והימים י האניד, יחד עם רבים אחרים. כל היצירות הללו מספרות אגדות, סיפורים ומצבים של חיי היומיום של כל תרבות ומביעות אותם בצורה של פסוק, משאב פופולרי מאוד באותן תקופות היסטוריות.
מאפיינים בולטים של שירה
שירה מאופיינת בהטלת קצב מסוים לטקסט הכתוב. זה מאומת באמצעות מערכות הפסוקים המשתנות בכל אחד מהמקרים אך תמיד שומרות על קצב מסוים שיש לכבד. המקצב השירי מסומן במקרים מסוימים יותר מאחרים, ומשמש גם במקורות כמו מטפורות, השוואות, אונומטופיות, אירוניות, אלמנטים רטוריים ואחרים המבקשים להעניק סגנון מסוים וייחודי לכל קומפוזיציה.
צורות השירה הנפוצות ביותר במסורת המערבית הן סונטות, ביניהם בולטים אלה של שייקספיר. עם זאת, ניתן להציג שירה גם בצורות אחרות כגון ססטינות, סיבובים (שירים צרפתיים מסורתיים), ג'ינטישי (שיר סיני טיפוסי), הייקו (שיר יפני אופייני) או ה אודס, שירים אופייניים למסורת היוונית העתיקה.
לבסוף, אנו יכולים להוסיף כי שירה יכולה להופיע בנפרד כאמנות, כמו גם להשתלב בייצוגים אחרים כמו מחול, תיאטרון, נרטיב פואטי וליריקה, בין היתר.
