הגדרה של אלקטרוניות
שליליות אלקטרונית זה בעצם א מדד המראה את יכולתו של אטום למשוך אליו אלקטרונים המתאימים לאטום אחר כאשר שניהם יוצרים קשר כימי. קשר זה הוא תהליך כימי טיפוסי המופקד על האינטראקציות המתרחשות בין אטומים, יונים ומולקולות.
ראוי להזכיר שככל שהאטום גדול יותר, כך יכולת המשיכה של אלקטרונים גדולה יותר, בעוד שכושר המשיכה הזה ישויך לשני נושאים כמו: פוטנציאל היינון שלו ואלקטרו-זיקה.
הכרת המדידה האלקטרונית שליליות חשובה מאוד בכל הנוגע לדעת סוג הקשר שייצרו שני אטומים לאחר שילובם, כלומר ניתן לחזות אותו הרבה יותר בקלות.
הקשרים המתרחשים בין אטומים התואמים לאותה מעמד ובעלי אותה אלקטרונטיביות יהיו אפולריים. לכן, ככל שההבדל באלקטרואנגטיביות גדול יותר בין שני אטומים, כך צפיפות האלקטרונים בסביבת האטום גדולה יותר.
כעת, ראוי להזכיר שכאשר ההבדל בחסר האלקטרוני בין שני אטומים חשוב, תהיה העברה כוללת של אלקטרונים ויווצר מה שמכונה מינים יוניים.
במקרה המסוים של מתכות, מכיוון שיש להן אלקטרונטיביות נמוכה, הן יווצרו יונים חיוביים בעוד שאלמנטים שאינם מתכתיים הם בעלי אלקטרוניגטיביות נמוכה יותר ויונים שליליים ייווצרו.
יש שני מאזניים, של פאולינג ושל מוליקן, כדי לסווג את ערכי האטרון השונים של אטומים.
בראשון, היסוד האלקטרוני-שלילי ביותר המופיע הוא פלואור, עם ערך של 4.0, ואילו הפחות-אלקטרוני שלילי הוא פרנציום, עם 0.7 בלבד. האמריקאי פולוס של לינוס קרל הוא היה אחד הכימאים הקוונטיים הראשונים ובשנת 1954 הוכרה תרומתו העצומה והבדילה אותו עם פרס נובל לכימיה.
בסולם מוליקן ערך הניאון הוא 4.60 ואילו רובידיום 0.99. רוברט סנדרסון מוליקן הוא היה גם כימאי אמריקאי בולט, שהתפתח לא רק במחקר אלא גם בהכשרת אנשי מקצוע. בשנת 1966 קיבל את פרס נובל לכימיה.
