הגדרת כיתה

הכיתה היא המרחב בו מתרחש תהליך ההוראה-למידה הפורמלי, ללא קשר לרמה האקדמית או לידע המועבר בכל אחד מהם. הכיתה היא בדרך כלל חדר בעל ממדים משתנים אשר חייב להיות מספיק מקום לאכלוס הנושאים המעורבים בתהליך הנ"ל: המורה והתלמידים. מרחב זה מורכב בדרך כלל מאזור לעבודת המחנך ומאזור גדול יותר בו התלמידים עובדים בצורה הנוחה ביותר האפשרית על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

יישום הכיתה כמרחב חיוני להתפתחות תהליך ההוראה-למידה התרחש במיוחד במאה התשע עשרה, אז החינוך חדל להיות בידי מעטים והחל להתפשט אט אט לכל מגזרי החברה, וכך נוצר בתי ספר ומוסדות חינוך מסוגים שונים. כיתות הלימוד הינן אז חדרים או חדרים של מוסד גדול יותר בו קבוצת תלמידים נחושה ספציפית משתתפת בכיתת המורה, ואת המצב הזה ניתן לחזור בכל רמות בית הספר מהתחלה ועד האוניברסיטה. במקרים מסוימים, תחומי חינוך מסוימים דורשים מרחבים ספציפיים, כגון מחשב, מוסיקה, חינוך גופני, שפה או כיתות מעבדה.

כדי שתהליך ההוראה-למידה ישיג את התוצאות הטובות ביותר, על כיתה להיות בעלת מאפיינים מסוימים. מלכתחילה, חשוב מאוד שאלמנטים של מיקום הן עבור התלמידים והן עבור המורים יאפשרו תקשורת ספונטנית, נוחה וקבועה. זו הסיבה שהספסלים מופנים בדרך כלל לאזור התצוגה של המורה או מסודרים גם במעגל, המבקש לקדם קשר בין כל חברי הכיתה. מצד שני, זה גם תנאי הכרחי שבכיתה יהיו מתקנים בסיסיים לפיתוח נכון של פעילויות כמו אור, ניקיון, מרחב, אוורור וטמפרטורות נאותות.

בדרך כלל, מרחב הכיתה מרמז על מילוי כללי התנהגות מסוימים מצד כל חברי אותו. כללי התנהגות אלו מבקשים לייצר את תנאי הלימוד והעבודה הטובים ביותר, כמו גם כבוד בקרב האנשים שנכחו. כל מורה וכל מרחב כיתתי יכולים להתכוון לעולם נפרד בכל הנוגע לחוקים מסוג זה.