הגדרה של חילוני
המונח חילוני משמש כשם תואר כשיר לתיאור כל אותן תופעות או אלמנטים של חברה שדת כבר לא קיימת בה, לא בגלל שהיא חוסלה מאותו תחום או בגלל שהיא מעולם לא הייתה. תהליך החילון של אזורים שונים בחיים החברתיים החל במיוחד לאחר המהפכה הצרפתית בשנת 1789, אז איבדה הדת הקתולית את כוחה בתחום הפוליטי והחברתי.
הרעיון של חילון או חילוני קשור תמיד לתהליך מודרניזציה דרכו עוברת חברה, שכן הוא כרוך בהפיכה ממבנים דתיים (כלומר, מרמה מופשטת או קסומה מסוימת) למבנים מדעיים ורציונליים, המבוססים על החוויה, בדבר האמיתי. חילון כתהליך ניתן למצוא באזורים שונים בחברה: למשל, כאשר צורת השלטון כבר לא נקבעת או מונחית על ידי הדת, כפי שקורה גם בחינוך או אפילו בסוגיות יומיומיות יותר כמו איך להתלבש או לפעול מצבים מסוימים.
הרעיון של החילון תמיד נותן, בנוסף, עדיפות לא אלוקות בלתי מוחשית אלא לאדם, לאדם כמרכיב קובע וקובע בתופעות החברתיות וההיסטוריות השונות. תהליך זה התברר במיוחד כאשר מדינות הלאום המערבי חדלו להיות מונחות על ידי הדת או על ידי הכנסייה. מאז סוף המאה השמונה עשרה ועד ימינו, מדינות מערביות או מערביות פיתחו מערכות חברתיות חילוניות שבהן, למשל, החינוך כבר לא תלוי בכנסייה אלא במדינה עצמה. התרבות אינה דתית מרכזית אם לא חילונית וציבורית לכולם, ללא קשר לאמונות הדתיות שיש לכל אדם. גורמים מנהליים או אזרחיים עוברים גם לשלטון המדינה, במיוחד בכל הקשור לנישואין, גירושין, לידות, מקרי מוות וכו '.
