הגדרה של ביו-מכניקה
ביומכניקה היא התחום החוקר את תנועות גוף האדם, כלומר ההיבטים הפיזיולוגיים והמכניים הכרוכים בתנועה, כפי שמציין המונח עצמו (תרתי משמע, ניתן להגדיר את המילה ביו-מכניקה כמכונת היצורים החיים). העקרונות ישימים למגוון רחב של מדעים ודיסציפלינות: זואולוגיה, פיזיותרפיה, ספורט, ארגונומיה וכו '.
חטיבת ביומכניקה
ישנם שני סוגים של ביו-מכניקה: סטטי ודינמי. הראשון מתמקד במאזן הגופים, שניתן למצוא במנוחה או בתנועה. השנייה אחראית על לימוד תנועת הגופות תחת פעולת הכוחות המעורבים בתנועה. ביו-מכניקה בעלת אופי דינמי מחולקת לשני חלקי משנה:
1) קינמטיקה או חקר התנועות בהן מתרחשת תאוצה או תזוזה כלשהי ו
2) קינטיקה או חקר הכוחות המפעילים תנועות. כפי שניתן לראות, ביו-מכניקה מבוססת על מושגים אופייניים לפיזיקה, כגון כוח, תאוצה, תנועה או מנוחה.
ביומכניקה וספורט בכלל
יש קשר הדוק בין ספורט לביומכניקה. הקשר בין שני התחומים ניכר, שכן מדובר בבסיס הטכניקה של כל ענף ספורט מבחינת פיזיקה מכנית וכל זאת על מנת להשיג ביצועים מיטביים של ספורטאים. לפיכך, תיאור טכניקת הספורט מתבצע מתוך המחקר הקינמטי של חלקי הגוף השונים, ומנגד, המחקר הדינמי מאפשר לדעת כיצד הושגו הערכים הקינמטיים. בעזרת מידע מסוג זה, המאמנים יכולים לדעת אם המאמץ של הספורטאים נכון או שמא ניתן לבצע שיפור טכני כלשהו בתנועות.
ביומכניקה של ריצה
אם אנו חושבים על גוף האדם, אנו עושים מגוון רחב של פעילויות הכרוכות בתנועה, כמו קפיצה, ריצה או הסתובבות. כדי להבין תנועות אלה יש צורך להבין את המערכת המכנית של גופנו.
ביומכניקה לומדת, בין היתר, את הדרך בה אנו מתנהלים. במילים אחרות, באילו שרירים אנו משתמשים בריצה ובאילו תנועות מבצעים כל חלק בגוף המעורב בפעולת הריצה.
ניתן לחלק כל מחזור ריצה לשלושה שלבים: שלב העמדה, שלב הדחיפה ושלב הטיסה. בכל אחד מהשלבים הללו מופעלים שרירים, מפרקים ועצמות שונות. מרוץ הולם מבחינה טכנית יאפשר לרץ להשיג תוצאות טובות יותר, ולהיפך, ביומכניקה לקויה תהיה קשורה לסימנים גרועים ופציעות אפשריות.
צילומים: iStock - Todor Tsvetkov / ForeverLee
