הגדרת אוריינות
נקרא אוריינות ל יכולת ויכולת לקרוא ולכתוב בצורה הולמת, אך גם אוריינות מהווה א תהליך למידה בו המחנכים ישימו דגש מיוחד במהלך החינוך הראשוני על ידי הצעתם לילדים למשימות שונות הכוללות פעילויות אוריינות.
ישנן שיטות ותיאוריות שונות כיצד להשלים את תהליך האוריינות בהצלחה, למשל, חלקן מתמקדות היבטים פורמליים יותר ואז הם מתייחסים לתהליך מחלקיו לכללכלומר, החל מהאותיות, בעקבות ההברות, ואז עובר על המילים ולבסוף דרך הביטויים; ולהפך, מה שנקרא קונסטרוקטיביסטים, להציע שתפיסתו של הילד תתחיל כתערובת, לתפוס את השלם, בלי להתעכב על הפרטיםואז הם מתחילים כליל ומגישים לילד מילים שלמות עם המשמעויות הרלוונטיות שלהם.
כמובן שהשימוש בתפקיד זה או אחר יהיה תלוי בידע מעמיק של התלמידים תחילה על מנת להצליח לקבוע את האסטרטגיות הטובות והמתאימות ביותר.
כפי שברור משמו, אוריינות כוללת איחוד של שני תהליכים קשורים זה לזה, כך הוא המקרה של כתיבה וקריאה; קריאה וכתיבה הן פעילויות מורכבות אך יסודיות בהן תלויה העובדה שהאדם ממשיך ללמוד כל חייו. הם מכריעים גם על הכניסה לידע מאורגן, שהוא ללא ספק המרכיב החשוב ביותר בתרבות.
השליטה המשביעת רצון הן בקריאה והן בכתיבה לא רק מאפשרת לנו לבנות משמעויות להרחבת הידע שלנו אלא גם מאפשרת פתיחת ערוצי תקשורת חדשים בין התלמידים והסביבה החברתית בה הם פועלים.
יש לציין כי שני הכלים, קריאה וכתיבה, חייבים להיות מוצגים בפני הילד באופן מניע, לחבר אותו למושא מעניין, למשל להראות לילדים את כתיבת שמם שלהם ושל חבריהם לכיתה זה מועיל. התחלה.
ולצד אוריינות, צריכות להיות פעילויות מעניינות המקדמות מיומנויות מוטוריות עדינות ותיאום מוטורי חזותי, כמו עבודה עם פלסטלינה, קיצוץ או שימוש במכחול ובצבע ליצירת יצירות משלהם הנובעות מדמיונו ויצירתיותו של התלמיד.
