הגדרת מדעים פורמליים

ניתן להזמין את הדיסציפלינות השונות המרכיבות את המדע על פי שלושה פרמטרים: לפי מושא המחקר, לפי השיטה בה נעשה שימוש ולפי מטרתה. מודל סיווג נוסף מורכב מחלוקת המדעים לשתי קבוצות גדולות: מדעי הפורמל והמדע העובדתי או האמפירי.

הרשמיים

לוגיקה ומתמטיקה הם שני תחומים פורמליים מכיוון שאין להם תוכן אמפירי קונקרטי, כפי שקורה בביולוגיה, מטאורולוגיה או היסטוריה.

ההיגיון הוא דיסציפלינה פורמלית ומופשטת בלבד. במובן קפדני אין בו תוכן נצפה, מדיד ומוחשי. זהו למעשה מערכת כללים החלים על כל סוג של ידע, בין אם זה מדעי או חיי יום יום.

כללי ההיגיון הם אלו המאפשרים לך לחשוב בצורה קוהרנטית ובאופן רציונלי. לפיכך, אני לא יכול לומר שמשהו הוא וגם לא שניהם מכיוון שאני מפר את עקרון האי-סתירה ואינני יכול לאשר שמשהו אינו זהה לעצמו מכיוון שאני יוצא נגד עקרון הזהות.

המתמטיקה היא מופשטת בלבד, מכיוון שתוכנה נפשי ולא חומרי.

זכור כי מספרים אינם קיימים בשום מקום בטבע, מכיוון שהם המצאות המוח האנושי לספור או לחשב משהו על המציאות. במובן זה, חשבון, גאומטריה או אלגברה הם דיסציפלינות מתמטיות המבוססות על סדרת עקרונות שניתן להדגים באופן רציונלי.

אם ניקח משוואה מתמטית כלשהי כהפניה, ניסוחה הוא תקף ללא תלות במציאות.

בקיצור, ההיגיון והמתמטיקה מהווים מערכות פורמליות הכוללות סדרה של אלמנטים: אקסיומות, סמלים, כללי היסק ומשפטים. אלמנטים אלה באים לידי ביטוי בצורה של הצהרות המתוארות באמצעות סימנים.

לעובדות יש מדע פורמלי מרומז

מכלול הדיסציפלינות העוסקות בחקר עובדות זקוק למבנה פורמלי כך שמושא הלימוד שלהם יהיה הגיוני. מצד שני, כדי להראות כי הצהרה בביולוגיה או בכימיה נכונה רשמית, חייב להיות מתאם עם הנתונים האמפיריים.

בקיצור, המדעים הפורמליים מוקרנים על עולם העובדות הנצפות. אם ניקח את משפט פיתגורס כהפניה, ניסוחו תקף לכל מציאות בה יש זווית ישרה היוצרת משולש נכון.

בקיצור, המדעים הפורמליים ומדעי העובדה הם משלימים ואין לראות בהם תחומי ידע נפרדים.

צילומים: פוטוליה - ארטיסטיקו / סרגיי בוגדנוב


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found