הגדרה של ממלכת צמחים
בממלכת הצמחים אנו מתכוונים לכל מגוון הצמחים הקיימים על פני כדור הארץ, המכונה גם ממלכת הפלנטות.
ההערכה היא כי ישנם יותר מ -300,000 מיני צמחים שתוארו, ובאופן מוזר, מחציתם נמצאים במערכות אקולוגיות טרופיות, שכן תנאי אקלים והשפעת השמש מעדיפים נסיבות אלה.
למרות המגוון הרב, מרבית הצמחים חולקים כמה מאפיינים דומים: הם בעיקר ירוקים, מבצעים פוטוסינתזה וחיים כמעט לחלוטין באדמה.
מבחינת המבנה שלהם, לצמחים שלושה חלקים שונים: השורשים, הגבעולים והעלים. השורשים מהווים את חלקו התת קרקעי ומייצבים אותם באדמה, תפקידם העיקרי הוא ספיגת מים ומינרלים מהאדמה. הגבעול הוא החלק המהותי של הצמח ורקמותיו אוגרות גם מים ומזון (יש גבעולים עשבוניים ועצים). באשר לעלים, שם מתרחשת הפוטוסינתזה (תהליך הטמעת אור השמש, המים ופחמן הדו-חמצני שהופכים לחומרים המזינים העיקריים שלהם).
סיווג צמחים וטקסונומיה
הקהילה המדעית יצרה מערכת סיווג שתוכל להבין ולקטלג את כל מגוון הצמחים על פני כדור הארץ.
לפיכך, ממלכת הצמחים מחולקת לקבוצות המצטמצמות בהדרגה בהתאם לדמיון בין הצמחים בכל קבוצה.
הרמה או החלוקה הראשונה של הממלכה היא הפילום (בסך הכל עשרה) וכל אחד מהם מחולק בתורו למעמדות, שגם הם מחולקים לסדרים, ואז הסדר מחולק שוב למשפחות וכל משפחה לסוגים. לבסוף, הסוג מחולק למין.
מערכת סיווג זו היא כמו עץ גנאלוגי של כל הצמחים וכמודל מבנה היא מאפשרת להכיר את ההיבטים האישיים והכלליים של ממלכת הצמחים. עבור ביולוגים ובוטנאים שישתפו ידע, חיוני כי קריטריוני הסיווג יאוחדו, המיוצרים באמצעות טקסונומיה, מדע עזר המסדר ומסדיר את כל הקיים בטבע ובממלכותיו השונות. מעניין כי הטקסונומיה היא אחד הענפים הבודדים שבהם ממשיכה להשתמש בלטינית.
הטקסונומיה כמערכת הסבר נוצרה בגרסתה המודרנית על ידי חוקר הטבע השבדי קרל פון לינאו במאה ה -18, שחידש לחלוטין את המושגים ששימשו כסדר הטבע, שהגיעו מתיאוריות אריסטו במאה הרביעית לפני הספירה. ג.
