הגדרת מאזני טמפרטורה
לשינויים בטמפרטורה השלכות על התכונות הפיזיקליות או הכימיות של החומר. במובן זה, עלייה או ירידה בטמפרטורה יכולים לייצר וריאציה באורכו, בנפחו או בצבעו בגוף. ניתן למדוד שינויים אלו ואחרים באמצעות מדחום הקובע כמה חם או קר לגוף.
בתחילת המאה ה -17 ניסו כמה מדענים ליצור מערכת למדידת טמפרטורת הגזים והנוזלים.
ממציא המדחום היה גלילאו גלילי האיטלקי בראשית המאה ה -17. המונה התרמי הראשון התבסס על הרחבת גז, אך עם חלוף הזמן החלו להשתמש במדחומי כספית. נכון לעכשיו ישנם מכשירים שונים למדידת טמפרטורה ולגבי זה משתמשים בחיישנים חיצוניים. בכל מכשיר מדידה ישנם אינדיקטורים, התואמים לסולם טמפרטורה מסוים.
שלושת מאזני הטמפרטורה הנפוצים ביותר
כך שמושגי הקור והחום לא היו סובייקטיביים, היה צורך להציג סולם שמודד את חום הגוף בצורה מדויקת. בסולם רינומור נקודת הקפאה של המים קיבלה ערך של אפס מעלות ונקודת הרתיחה הגיעה ל -80 מעלות. צורת מדידה זו חדלה להשתמש במאה ה -19, כיוון שהוחלפה על ידי אחרים.
סולם צלזיוס הוא נקרא על שם המדען השוודי אנדרס צלסיוס (1701-1744). בה, תואר 0 מייצג את נקודת הקפאה של מים, בעוד 100 תואם את נקודת הרתיחה שלהם.
סולם קלווין, המכונה גם הסולם המוחלט, משמש בדרך כלל לבדיקת התנהגות הגזים. במילים אחרות, נמדד לחץ של גז עם נפח קבוע וריאציה בטמפרטורה. במעלות קלווין, אפס מוחלט תואם -273 מעלות צלזיוס.
בסולם פרנהייט נקודת ההיתוך של המים מגיעה ל 32 מעלות טמפרטורה, ואילו נקודת הרתיחה היא 212 מעלות. צורת מדידת טמפרטורה זו היא זו הנהוגה במדינות אנגלו-סכסון, אך לאט לאט מערכת זו נעקרת לטובת המערכת הבינלאומית.
טמפרטורה היא כמות פיזית והיא קשורה ישירות לאנרגיית החלקיקים המרכיבים את הגופים השונים.
ככל שחלקיקים בגוף נעים יותר, כך הטמפרטורה שלו גבוהה יותר.
יש לזכור כי לטמפרטורה אין גבול מקסימלי, אלא גבול מינימלי. במקרה זה אנו מדברים על המינימום המוחלט.
צילום: פוטוליה - אטפונג
