הגדרת מדינה
כשאנחנו מדברים על משהו כמצב אנו מתייחסים לשייכותו למדינה ההיא כמוסד שנוצר על ידי האדם ועבורו. המדינה תמיד מתנגדת לפרטיות, כלומר למה שמנוהל בידי יחידים וזה לא חלק ישיר מממשלת החברה.
המונח מדינה הוא שם תואר כשיר המשמש לייעד ולאפיין את כל היסודות שהם חלק מחברה ושנמצאים במוסד הפוליטי החשוב ביותר בה: המדינה, כלומר כל מה ששייך לה קובע או קשור אליו. .בבעלות או קשורה למדינה
מה המדינה? מקורות, קשר עם השטח וקונפורמציה
תפיסת המדינה עולה מאותו רגע שהאדם יוצר את המוסד המכונה המדינה, אפילו בצורותיו הפרימיטיביות ביותר.
המדינה היא המוסד השולט בחיי החברה בדרכים שונות, אך מטרתה לנהל נושאים כמו פוליטיקה, כלכלה, תרבות, דיפלומטיה, מעשים אזרחיים וחברתיים בכל אזור שיש לה כוח.
כשאנחנו מדברים על המדינה אנו מבקשים להתייחס לאלמנטים, החלטות או תופעות שהם חלק מאותה ישות פוליטית המכונה המדינה.
ניתן להבין ולהגדיר אותו יותר כמבנה זה המורכב מכל המוסדות שיש להם המשימה להנחות את תפקודה של קהילה באזור גיאוגרפי נתון.
את רעיון המדינה לא ניתן היה להעלות על הדעת בשום פנים ואופן ללא זה של טריטוריה בה היא בנויה ומתפקדת, בדרך כלל נשלטת על ידי חוקה לאומית בה נקבעים ההנחיות לקיום הדו-קיומי של החברה וגם התיחומים הפוליטיים הבסיסיים שיחולו ללכת בעקבות הטריטוריה הזו.
כאשר בן האדם נטש את הנוודות והחליט להתיישב במקום גיאוגרפי מסוים כדי להקים משפחה, הופיע רעיון זה של המדינה.
עם מתיישב בטריטוריה, מארגן את עצמו ויוצר מבנה כוח שיארגן אותו וישלוט בו בכל חיי החברה.
כך הופיעו בהדרגה המוסדות והמערכות הממלכתיות שתפקידם לסדר ולווסת את חיי החברה.
יישומים
מדינה היא, למשל, אמצעי כלכלי המבקש לעצור את התקדמותן של חברות רב-לאומיות זרות ושמבקש להקים את התעשייה האזורית. מדינה יכולה להיות גם חינוך, כלומר סוג חינוך שמנוהל על ידי המדינה, זהה לכולם ומתנגד לחינוך פרטי שנשאר בידי יחידים (ואשר למדינה אין כל הפרעה).
מכיוון שהמדינה מורכבת מסוכנויות רבות ומגוונות, משרדים ומוסדות קטנים יותר, כולם הופכים מיד למדינה: למשל, סוכנויות לגביית מיסים, משרדי משפטים, חינוך, בריאות או פוליטיקה, מוסדות סיוע לאזרחים, הרישומים האזרחיים בהם ניתן לבצע הליכים רבים וכוחם בידי המדינה וכו '.
התערבות המדינה, זו השאלה
מצד שני, וביחס להתערבות שהמדינה מחזיקה באומה, יש מחלוקות ועמדות שונות.
לדוגמא, יש הסוברים כי תפקיד זה צריך להיות מוגבל לנושאים בסיסיים ומינימליים ואז להוליד חופש פעולה מצד האזרחים והחברות. זהו החזון הבסיסי של הליברליזם.
מצד שני, קיימת עמדה הפוכה לחלוטין והיא טוענת כי נוכחות המדינה חייבת להיות מוחלטת כמעט בכל הרמות כדי להימנע מכך שידיים פרטיות, שלעתים קרובות חוששות שאינן קרובות מאוד לטובת הכלל, יישמרו האינטרסים ומשאבי המדינה.
עלינו לומר ששום עמדה קיצונית אינה טובה, האידיאל הוא להיות נוכחת במדינה בה היא נחוצה ביותר, למשל לסייע לאוכלוסייה הצנועה והפגיעה ביותר, אך גם לאפשר חילופי מסחר, עם התערבות מינימלית כדי שהכלכלה לא קיפאון וצומח בדיוק כתוצאה מהנסיעה הלוך ושוב.
