הגדרת מלומד
מלומד הוא אדם המורה על מספר מדעים, אומנויות או טכניקות והוא מכיר אותם בהרחבה.
המושג מלומד נובע ממושג הארדיציה, מילה מהלטינית המתייחסת לידע שיש לאדם על ידע או נושאים מרובים.
אדם מלומד תלוי לרוב בהקשר החברתי-היסטורי. בעבר, המלומד היה אותו נושא שהבין את המדעים ואת האמנויות בו זמנית, עם ידע רב ויכולת ניתוח והשתקפות. מלומדים היו לעתים קרובות שם נרדף להומניסטים, חברי תנועה אינטלקטואלית שהתרחשה בתקופת הרנסנס (שמקורה במאה ה -14) ואשר היו שותפים לתכונות של אנתרופוצנטריות או תפיסה שהכל סובב סביב האדם והדומיננטיות של האדם. מדעים מגוונים ונושאים של לימוד כמו ביולוגיה, אנטומיה, אדריכלות, שפה, פילוסופיה ואחרים בחיפוש אחר רוחניות אנושית יותר.
במשך מאות שנים, המונח מלומד החל להיות קשור לסוגים אחרים של אנשים. מלומד בימינו יכול להיות אדם מלומד בכל נושא, מדעי וחברתי, טכנולוגי או אפילו לא רשמי. המלומד לא בהכרח צריך להיות בעל ידע בתחומי נושא רבים, אלא להכיר אחד מהם לעומק ולהיות מסוגל להעביר אותו בקלות ובדוקטרינה. לעתים קרובות מתייחסים לחוקרים כאשר הם מתייחסים לאמנים ככותבים, שמבלי שידעו בדיוק על מדע או טכניקות, מפגינים חוש רב של כישורי מילה ואותיות.
לכן, אם בדרך כלל מלומד הוא אדם תרבותי או נאור בנושאים שונים, שיכול לשקף באופן פעיל ולהציע עליהם מסקנות נכונות ומבוססות, ניתן לקרוא למלומד פשוט אותו אדם, מבלי שיהיה לו ידע מדעי או פורמלי אודות אזור לימוד, יכול לחקור ביקורתית ולגשת להשערות בנושאים חברתיים, מוסריים, אתיים או אסתטיים.
במשך הזמן דמויות רבות נחשבו למלומדות. ביניהם אלברט איינשטיין, לאונרדו דה וינצ'י, ארסמוס מרוטרדם, וויליאם שייקספיר ומאות אחרים.