הגדרה של רדיואקטיביות
ה רדיואקטיבי, מוכר גם בשם רדיואקטיבי זה תופעה פיזיקלית שממנה גרעיני האטום, שהם החלקים המרכזיים של האטומים בעלי המטען החיובי, של יסודות כימיים מסוימים, מסוגלים לפלוט קרינה שיכולה, בין היתר: להרשים לוחות רדיוגרפיים, ליינן גזים, לעבור דרך גופים אטומים למצב נורמלי אור, לגרום לקרינה. במקרה זה הם נקראים קרינה מייננת.
בתוך ה מערכת בינלאומית, יחידת המדידה של רדיואקטיביות נקראת בקרקל.
הקרינות הנפלטות יכולות להיות ולקטרומגנטית, במתכונת של צילומי רנטגן, קרני גמא או, אם לא מצליחים בכך, גופי, כזה הוא המקרה של אלקטרונים או גרעיני הליום. בינתיים, רדיואקטיביות עשויה להיות טִבעִי, המתבטאים באיזוטופים הקיימים בטבע; אוֹ מְלָאכוּתִי, מיוצג על ידי רדיואיזוטופים המיוצרים באמצעות טרנספורמציות מלאכותיות.
ראוי להזכיר כי רדיואקטיביות תיינן את המדיום בו הוא עובר, משמעות הדבר היא שיוצרים מיונים, שאינם אלא אטומים או מולקולות טעונות חשמליות בגלל עודף או היעדר אלקטרונים ביחס לאטום ניטרלי.
רגילים להשתמש ברדיואקטיביות במיוחד להשיג אנרגיה גרעינית, גם ברפואה, לבקשת רדיותרפיה ואבחון רדיואולי ובתעשייה.
כמה מדענים היו מעורבים בגילוי התופעה הזו, ובראשונה אי אפשר שלא להזכיר את התופעה הפיזיקאי הצרפתי אנטואן אנרי בקרל, אחראי לגילוי הקרינה הנפלטת ממלחי אורניום מסוימים, אירוע שיקרה במקרה, דבר שכיח למדי במחקר מדעי.
בינתיים תתבצע ההתפתחות המלאה והחשובה ביותר בנושא המדענים מארי ופייר קיריעם זאת, ראוי להזכיר זאת בהתבסס על תגליתו של בקרל. נישואים אלה יגלו יותר חומרים רדיואקטיביים כגון פולוניום, רדיום ותוריום, וכי תופעת הרדיואקטיביות נוצרת אך ורק בגרעין היסודות הכימיים.
מצד שני, חשוב לציין כי רדיואקטיביות יכולה להיות מסוכנת לחייהם של יצורים חיים, אולם היא תלויה בעוצמה, משך החשיפה אליה והרקמה שהיא משפיעה עליה.
בדרך כלל, קרינה טבעית אינה כרוכה בנזק אם היא נשמרת ברמה נורמלית, בינתיים, עליכם להיזהר עם מלאכותיים. אמצעי מניעה מומלץ, כאשר הקרינה גבוהה, הוא להתמודד עם מגן מתאים.
