הגדרת חסות
מתחילת ההיסטוריה, אמנים היו בדרך כלל גילדה שולית וענייה. מנקודת הנחה זו עלה הפטרון, אדם עשיר בדרך כלל ממעמד חברתי גבוה ובעל רגישות אמנותית מיוחדת. אנשים אלה מימנו אמנים כדי שיוכלו לבצע את פעילותם היצירתית מבלי לדאוג לפריון הכלכלי. לפיכך, אנו יכולים להבין את החסות כעמדה אלטרואיסטית העדיפה את היצירה האמנותית על פני כסף.
הסיוע הכספי של הפטרון יכול להיות מופנה לכל מיני פעילויות, כמו פרסום ספר, פרסום תקליט או הפעילות הציורית. במקרים מסוימים, הפטרון תמך כלכלית באינטלקטואלים כדי שיוכלו לחקור ללא כל חשש כספי.
אם נתמקד בספרד, שני מחברים גדולים כמו לופ דה וגה או סרוואנטס נעזרו באנוכיות של פטרון. כמה מהפרויקטים של שני הכותבים התאפשרו על ידי נדיבותו של פדרו פרננדז דה קסטרו, הידוע יותר כרוזן למוס.
מקור המונח ותפקיד החסות ברנסנס
המילה פטרון מגיעה מאדם של הציוויליזציה הרומית, ובמיוחד גאיוס סילניו מייסנס, אריסטוקרט רומי מהמאה ה -1 לפני הספירה. ג 'שקידם את האמנויות ובכספו עזר למשוררים כמו הורסיו ווירג'יליו.
למרות שחסות קיימת עוד מימי קדם, זה היה מתקופת הרנסנס שהיא הגיעה לאפוגי. באותה תקופה משוררים, פסלים, ציירים ואמנים אחרים קיבלו כסף מפטרון כדי לאפשר להם להמשיך בייצור היצירתי שלהם. אנו מכירים את המקרים המפורסמים של ברניני או ואן דיק כאמנים ממומנים או את המקרה של האפיפיור יוליוס ll, שקידם את התרבות בכלל בתרומתו הכספית לאמנים שונים.
חסות בחוק
החקיקה של כמה מדינות בוחנת את האפשרות שחברה תפעל כפטרון של כל ביטוי אמנותי. בדרך זו מושגת יתרון כפול: סיוע כספי לאמן וכי החברה רוכשת מוניטין טוב כישות. נכון להיום חברות רבות כמו בנקים ותאגידים גדולים מממנים כל מיני אמנים ותרבות בכלל.
למרות העובדה שלתמיכה כספית באמן יש מרכיב אלטרואיסטי, אין לשכוח כי חוקי החסות מקנים בדרך כלל פטורים ממס לחברות מימון.
צילומים: Fotolia - bsd555 - faye93
