הגדרת אב קדמון
המילה קדמון משמשת להתייחס לאדם קודם במשפחתנו, זה שממנו אנו יורדים, כלומר מי שחי בתקופה שקדמה לשלנו או שנולד לפנינו אך הוא כנראה עכשווי בעינינו.
למרות שרעיון 'האב הקדמון' בדרך כלל גורם לנו לחשוב על אנשים השייכים למשפחתנו או לקבוצת קרובי משפחתנו מדורות קודמים רבים, אותו אבינו או אמנו כבר פועלים כאבותינו מבחינה גנטית והן מבחינה חברתית ותרבותית.
כעת, עם המונח אנו יכולים להתייחס לאבותיו של יחיד, אך גם לאנשים של עם, קהילה או מין, וכי הם מקורם בצאצא.
מעביר זהות גנטית ותרבותית
תמיד, האב הקדמון האנושי מוריש לנו זהות גנטית ותרבותית שתועבר כמובן פיזית אך גם דרך בעל פה ומסמכים.
האב הקדמון יכול להיות גם זה שהתחיל את קו הירידה בו אנו מופיעים, וגם האדם שלפנינו. האב הקדמון הוא מישהו שנמצא לפנינו איתו אנו שומרים על קשר גנטי וחברתי של איחוד בלתי ניתן להריסה. זה כך ברמה האישית, אך האב הקדמון יכול להיות גם האב הקדמון המשותף למשפחות רבות המסתעפות לאורך זמן. אפשר אפילו לדבר על אב קדמון משותף לכל האנושות וכאן קו הירידה חייב להסתובב עד ההתחלה, ואז החלו ההומינידים הראשונים להראות הבדלים עם הקופים.
היחסים שאנו מקימים עם אבותינו
הקשר שאדם יכול ליצור עם אבותיו מתרחש ברמות רבות. בשלב הראשון, הקשר הגנטי הוא בלתי ניתן להריסה, מכיוון שלא ניתן לשנות, לשנות או לשכוח מידע כזה (הכלול ב- DNA). זה נשאר זהה ללא קשר לשינויים החברתיים או התרבותיים המתרחשים בין אנשים כאלה. שנית, הקשר מתחזק על ידי הפיכתו לקשר חברתי ותרבותי שכן שם האדם הופך להיות מודע לקיומם של היחסים ויכול לחפש לקיים או לשבור אותו לפחות בתרגול יומיומי.
האיש תמיד היה מעוניין לברר אודות אבותיו
החיפוש ביחס לאבות הקדמונים הוא דבר שתמיד עניין את האדם כיוון שבנוסף לאפשר לו להבין את הקבוצה החברתית אליה הוא משתייך, למשל את משפחתו שלו, זה שמעניק לו זהות והיסטוריה באופן כללי יותר. ברמה, כלומר ברמת המינים, נניח. זה מה שמבדיל אותו מאחרים וזה נותן לו מרחב שייכות להשתלב אליו בדרכים והיבטים רבים, ולכן זה תמיד היה נושא מעניין ומחקר כל כך רלוונטי עבור האדם.
המוקד שהמדע שם על אבותינו, כמין אנושי, מכוון לגלות מהיכן אנו מגיעים ובאופן שידע גם מאפשר לנו להסביר היום ולכמת את כל מה שקידמנו כמין.
אותו דבר קורה פחות או יותר ברמה האישית, אנשים, אנו מעוניינים גם לדעת בדיוק מאין אנו באים ולשם כך עלינו לצלול לידע האבות הקדמונים שהרכיבו והפכו את משפחתנו.
הערכה וסגידה לאבות קדומים בעבר
בעבר הרחוק אבות אבות נהנו מערך על, אפילו טקסים וכתות בוצעו כדי להכיר בערך הזה וגם כדי להבטיח להם חיים מעבר לעולם הזה. בקרב הרומאים, למשל, פולחן אבות המשפחה ידע להיות פופולרי מאוד ונפוץ בציוויליזציה זו, וכי הוא התווסף לאלים המסורתיים והקלאסיים כבר.
נכון לעכשיו, פולחן האבות אינו חוזר כל כך, בעולם המערבי הוא כמעט ולא קיים, אם כי בתרבויות כמו הודו והמזרח הוא עדיין בתוקף.
למרבה הצער כיום, למעט בתרבויות שהוזכרו זה עתה, אין הערכה עצומה לקשישים, אבותינו הקרובים, אלא להפך, ישנה אפליה רבה כלפי הישנים, כאשר ההפך צריך להתרחש, מעריכים את אותן שנים שהם להחזיק ולהיות מתורגם כניסיון נרכש בעל ערך רב להעברה לצעירים ביותר.
