הגדרת המשפט הציבורי
המשפט הציבורי הוא החלק במערכת המשפט שמטרתו להסדיר את היחסים בין אנשים לגופים פרטיים ביחס למוסדות ציבוריים של המדינה. באופן זה, המשפט הציבורי הוא מכלול החוקים והחוקים שמטרתם הגנה על יחידים ועמידה באינטרס הכללי של החברה.
מטרות המשפט הציבורי ושלטון החוק
מטרת המשפט הציבורי היא שמירה על הסדר החברתי, הרמוניה קהילתית ושלום. במילים אחרות, מטרתה היא להשיג דו קיום שלווה בין יחידים. באופן זה מדובר בשמירה על האינטרס של הרוב, על האינטרס הכללי הידוע או על טובת הכלל.
על מנת שמטרת המשפט הציבורי תושג בצורה אפקטיבית, יש להתקיים מדינת חוק. שלטון החוק מובן כמכלול הכללים המוסכמים על ידי יחידים כך שישנה יציבות בחברה, כלומר דו קיום סביר ושלו. המשמעות היא שלא ניתן לדבר על משפט ציבורי מחוץ לשלטון החוק.
זכות ציבורית וזכות פרטית
יש לזכור כי החוק הרומי קבע כבר הבחנה כללית במשפט: משפט ציבורי ומשפט פרטי (Ius Publicum ו- Ius Privatum). הראשון מתמקד בסדר והסדרת יחסי המדינה עם יחידים וקשרי הפרטים עם החברה בה הם חיים. החוק הפרטי עבור הרומאים הוא שמסדיר מערכות יחסים בין אנשים עצמם. לסיכום, נוכל לאשר כי המשפט הציבורי כולל את הנורמות לפיהן החברה מאורגנת. מאידך, בענף זה של החוק האינטרס מתרכז בתפקיד המדינה (במשפט הפרטי האינטרס מכוון לאדם). למשפט הציבורי יש אופי הכרחי ואילו המשפט הפרטי כפוף לרצון העם.
תחומי היסוד של המשפט הציבורי
ישנם שני תחומים מהותיים במשפט הציבורי: זכויות יסוד ומשפט חוקתי. בכל הנוגע לתחום הראשון, נושאים כמו כבוד האדם, הזכות לחינוך או בריאות או זכויות חברתיות מטופלים. בתחום המשפט החוקתי מטפלים במנגנוני ההגנה שנקבעו בטקסט החוקתי של אומה (מנגנונים שיפוטיים, כיצד ניתן לתבוע בפני גופים שיפוטיים או פעולות פופולריות להגנה על זכויות קיבוציות).
יש גם בתחום המשפט הציבורי את ענף המשפט המנהלי כאזור שמסדיר שורה שלמה של מצבים (אחריות רפואית, אחריות לנזקים לאסירים, חוקי הגירה, תכנון עירוני, רכש ציבורי וכו ').
צילומים: iStock - פאולו ציפריאני / יורי_ארקורס
