הגדרת נכס
זה ידוע במונח נכס לכל נדל"ן חדש אך מוכן לשימוש או שיש לו כבר שימוש ארוך טווח וזה יכול להיות באופן לא ברור דירה או בית, בעוד שבחוק, למונח נכס יש משמעות משוערת לכך, אך כמובן, עם אופי רחב יותר ממה שיהיה הטוב עצמו, חוקי וקשור לחוק.
ואז ל הזכות, הרכוש האם הוא סמכות ישירה מיידית על חפץ או רכוש שבעל אותו נכס או חפץ יחזיק ומה יאפשר לו להיפטר ממנו באופן חופשי, ברור ותמיד במסגרת חוקית. מושא זכות הקניין מורכב מכל אותם נכסים שניתן לנכס, אך לשם כך על הנכס לעמוד בשלושה תנאים בלתי צפויים: שהוא שימושי, שהוא קיים בכמות מוגבלת וניתן לאכלס אותו.
הזכות לקניין נבחנת לא רק בכל חוקה לאומית מסוימת של כל מדינה, אלא גם באמנות בינלאומיות, אמנות ואמנות כגון ההצהרה האוניברסלית על זכויות האדם, שהוכרזה בשנת 1948 באו"ם.
זכות זו להיות הבעלים של דבר כזה, מאפשרת שבמקרה שאחרים תוקפים או פוגעים בו, נוכל לתבוע או להוקיע באמצעות בתי המשפט את מי שמפר את זכותנו על אותו נכס מסוים. ניקח לדוגמא את המצב שיש לנו אופנוע, וכשאנחנו משאירים אותו בחניה בזמן שאנחנו קונים או מחכים אצל הרופא, מישהו גונב אותו מאיתנו. או במקרה אחר, אם יש לנו בית שאנחנו מסיימים לבנות, ופתאום נגלה שאדם כלשהו גזל על המתקנים המתאימים לנו כבעליהם.
כמעט בכל החוקים, הזכות לקניין, שנלקחה ובהשראת החוק הרומי, מניחה שלוש פקולטות: שימוש או ius utendi, הנאה או ius fruendi ו- disposition ius abutendi.
הראשון מתייחס לזכות שבעל נכס יצטרך להשתמש בו, אם כי להיזהר, כל עוד שימוש זה אינו גורם נזק כלשהו, ואינו גורם נזק לאחרים, למשל, האדם הרוכש רכוש כדי להעניק לו שימוש באולם ריקודים מסחרי, למשל, עליך להקפיד על כמה כללי דו-קיום בסיסיים, אחרת השכנים שלך יכולים לפעול נגדך באופן חוקי והבעלים יאבד את הזכות להשתמש בנכס.
מצד שני, ה- ius fruendi הוא הזכות ליהנות מהטוב, פירוש הדבר שעם או בלי נוכחותו, כל מה שהטוב מייצר, יהיה שייך ויכול להיפטר מהם, ואילו אלה יכולים להיות טבעיים או אזרחיים, למשל. , יש לי כלב ואני מכריח לו תינוק, אז אלה, ברגע שהם נולדים, הם יהיו שייכים לי, זה פרי טבעי והאזרח הוא למשל כשאני עוזב דירה ומעמיד אותה שכר דירה, הכסף שישלם לי את מי ששוכר אותו הוא פרי אזרחי.
ולבסוף, ה- ius abutendi הוא זה שמאפשר לנו להיפטר מהדבר, זה מרמז על זכותך להשמיד אותו, לשנות אותו ואפילו לתת אותו לאחר.
כמובן, מעבר לזכויות הקניין שלנו על סחורות מהותיות שאנו מכונים "בעלים", במקרים מסוימים אנו עלולים לאבד חלק או את כולם כשאיננו עומדים בהתחייבויות מסוימות לגבינו שנחתמו בפני ארגונים, חברות או מוסדות. לדוגמא, מקרה שכיח מאוד הוא שגורם פיננסי כמו בנק תופס חלק מהנכסים שלנו, לוקח את הבעלות עליהם כדרך להסדיר חוב שסיכמנו עם הישות ושאנחנו, בכוונה או לא. לא מילאו במועד את התשלומים המוסכמים עם בנק כזה. הנכסים שלנו מהווים את האבות שלנו או את ההון שלנו, וזה מה שנכנס למשחק כשאנחנו חוזים בחובות (במקרה של הלוואות למשל) או התחייבויות (במקרה של השכרת נדל"ן).
