הגדרה של דינמיט
דינמיט ידוע כסוג חומר נפץ המורכב מניטרוגליצרין ודו תחמוצת הסיליקון. ההשפעה של הדינמיט חזקה מאוד ולכן משתמשים בה להרס או לקרוע חומרים קשיחים וחזקים במיוחד כמו בטון או סלעי הר. הוא משמש בדרך כלל בכרייה, כמו גם בבנייה. בשל עוצמתו, חלק מהאלמנטים המרכיבים אותו אינם נמכרים בחופשיות כדי להימנע מאנשים שיכולים להרכיב מינונים דינמיטים משלהם.
דינמיט הייתה המצאה של הכימאי והמהנדס השוודי המפורסם אלפרד נובל, על שם פרסי הנובל שהוענקו בשבדיה. בשנת 1867 פיתח אדם זה סוג חומר נפץ חזק יותר, יציב ומורכב יותר מאשר אבקת שריפה או ניטרוגליצרין בלבד, ובכך הפך דינמיט לאחד הנפצים השימושיים והחזקים ביותר בהיסטוריה. בנוסף לאלמנטים הכימיים, בדינמיט יש חלק מאבק דיאטומיט או סלע לכל שלוש חלקים של ניטרוגליצרין. אדמה או אבק סלע זה נועד לשמש סופג כדי למנוע את חומר הנפץ להירטב. פונקציה נוספת של אדמה זו היא להכיל את פוטנציאל הנפץ שיכול ניטרוגליצרין ליצור בתנועות או מכות פתאומיות.
שילוב האלמנטים שלו מיוצר ומוצג בסורגים קטנים יחסית שמכוסים בנייר. ככל שהדינמיט מזדקן, הפוטנציאל הבלתי יציב שלו הולך וגדל, ולכן מסוכן מאוד לטפל בדינמיט ישן שמעולם לא נעשה בו שימוש.
כאמור, משתמשים בדינמיט בעיקר בעולם הכרייה לייצור ביצים, בארות ומנהרות באמצע הסלע המאפשרות מעבר של האדם והטכנולוגיות הדרושות. משתמשים בו לעיתים קרובות בהריסת מבנים ובניינים מכיוון שהוא אחד הנפצים היעילים ביותר למקרה כזה.
