הגדרת כבוד
על פי האטימולוגיה שלה, המילה כבוד מגיעה מה- dignitas הלטיני, איכות המבטאת את הערך הפנימי של האדם. מצד שני, התואר dignus בלטינית מציין את הערך של מישהו כבן אנוש. ללא קשר למשמעותו המקורית, יש לזכור כי בתקופות של ציוויליזציה רומית, כאשר מוסדות האימפריה שלחו את אחד מנציגיהם לשטח אחר, הם כינו אותו כבוד, באופן שהאדם מסמל את כבודה של רומא. .
כבוד ידוע כערך שגורם לנו להרגיש בעלי ערך והאחר, המתבונן בנו ושגם הוא רואה אותנו, מייצר תחושה כזו, ללא שום סיבה שקשורה לחומר המתווך בתפיסה זו או זו של אחרים..
הכבוד הוא אותו ערך מהותי ועילאי שכל בן אנוש יכול לתרום לפיתוח באמצעות פעולותיו והתנהגותו, עד להתרוממותו, ללא קשר למצב הכלכלי, החברתי, התרבותי או האידיאולוגי שאדם זה או אחר קיים, מכיוון שבכבוד זה לא משנה מה אני חושב, אלא מה אני עושה עם המחשבה הזו
ברור, להיות אדם מכובד זו עבודה קשה להשגה, מלכתחילה, שמתנהג ופועל בכל המתנה של חייו, האישיים והמקצועיים, עם תפאורה, מה שמכבד את עצמו, בלי לדאוג למשל להשאיר סכום חשוב של כסף, עמדת כוח שיכולה לסלול את הדרך לחשיבה על העתיד, ולהעדיף אז לשמר את ערכי ההתנהגות שלו, את אלה שהפכו אותו לאדם ראוי לעין העולם ולעולמו, זה זהה או שווה לאמירה אותו אדם שמתמקד ברוחני יותר מאשר בחומר, שייקרא ויתואר כראוי.
כל אדם ראוי מעצם היותו אדם
ביחסים אנושיים יש בדרך כלל היררכיות חברתיות, כלכליות או תרבותיות. עם זאת, רעיון הכבוד מרמז כי כל אדם ראוי שיכבדו אותו ללא קשר למעמדו כאדם.
ערך הכבוד חל על אחרים ועל עצמך. לפיכך, אחרים ראויים שיכבדו את עצמך ויש לכבד ולהעריך את עצמך. רעיון זה התגלם בהצהרה האוניברסלית על זכויות האדם משנת 1948 ומסיבה זו הוקעה העבדות כסוג של כעס.
התנהלותם של חלקם מתנגדת מבחינה מוסרית ומשפטית דווקא משום שהיא מנוגדת לכבוד האדם. באופן זה, הפלות, אונס או שימוש באלימות בכל אחת מצורותיה מובנים כהתנהגויות לא ראויות.
כבוד ובעלי חיים
לעיתים מטופלים באלימות על בעלי חיים על ידי בני אדם. עבור בעלי חיים מסוימים יש כבוד באותו מובן כמו בני אדם, בעוד שאחרים סבורים שרעיון הכבוד חל רק על אנשים. בעמדת ביניים, יש הטוענים כי לבעלי חיים יש ערך ויש לכבד אותם, אך אין זה מרמז שניתן לדבר על בעל חיים כהוויה ראויה.
כבוד האדם על פי הדוקטרינה החברתית של הכנסייה הקתולית
עבור הכנסייה הקתולית, האדם הוא מרכז הקיום ואין זה מקובל שיכול להיות משהו הנוגד את כבודם; לא כסף, לא סחורות חומריות, לא אנשים אחרים. רעיון זה מבוסס על התחשבות קודמת לפיה האדם נברא בצלם אלוהים.
לאור הדוקטרינה החברתית של הכנסייה, כבוד האדם הוא עיקרון מוסרי בסיסי. במובן זה, מרעיון הכבוד הכנסייה מקבלת שתי התחייבויות: לעזור לעניים ביותר ולקדם סולידריות עם החלשים ביותר.
