הגדרה של הערצה
המילה לְהַעֲרִיץ מבטא את פעולה של מתן כבוד רב למישהו, או למשהו, כתוצאה מהאיכויות שהוא מציג, או על מעלותיהם הראויות לשבחים ולהערכה.
הראה למשהו או למישהו כבוד או הערכה לתכונות או לסגולות שיש להם
למרות שבדרך כלל הפעולה מכוונת להערצת נושאים הקשורים לרוחניים ולדתיים, המילה מיושמת בדרך כלל גם כאשר רוצים להביע את ההערצה העצומה שאישה או גבר יכולים לעורר בשל יופיים הפיזי או יכולתם האינטלקטואלית. , בין יתר התכונות. "חואן אינו עושה דבר מלבד הערצת אמו, משום שהיא הצילה אותו מהרחוב ונתנה לו בית יפה. היופי של מרי ראוי להערצה.”
במקרה האחרון, עלינו לומר כי ברור שהסובייקטיביות של האדם תשפיע על קביעת הערצה; אם זה מישהו שמתרגש בעיקר מהגופני, הוא נוטה להעריך מישהו בדיוק את יופיו, ואילו אם הוא מעוניין במיוחד בשאלות נפש, או רוחניות, הערצה שלו תתמקד בהיבטים אלה.
דת: פולחן הקדוש
בינתיים, בתחום דָת, למונח הנדון חשיבות מיוחדת שכן הוא מתייחס ל לעבוד אותו נאמן, מאמין בתורה דתית מסוימת, מעניק לקודש, תוך הבנה על ידי קדושים של דמויות, חפצים, אישים מסוימים, בין היתר.
הערצת הקדושים באמונה הקתולית מרמזת על מחויבות וכניעה מוחלטת
בפקודת ה הדת האפוסטולית הרומית-קתולית, והאורתודוכסים, אם לציין רק כמה אמונות, מתברר שזה פרקטיקה חוזרת הערצת הקדושיםכלומר מאותם אנשים שבגלל הפעולות המרהיבות שביצעו בחיים, ניסים, יצירות צדקה, בין היתר, עברו אלמוות, וזכו על ידי הכנסייה, כלומר המוסד הכנסייתי הכיר בהם באופן רשמי קדושים.
בין המקרים הבולטים והבולטים בולט זה של בתולה מרי, אמא של ישו, שהוא אחד מקדשי הדת הקתולית שמקבל את הערצה הרבה ביותר בקרב המאמינים הקתולים ברחבי העולם.
אז כדי שהנאמנים יוכלו להעריך את קדשיהם ביעילות, יש, בכנסיות, את המקרים הבולטים ביותר, דמויות המייצגות את התכונות הפיזיות שלהם, וגם כמה סימנים וחפצים המדגישים אותם.
חסידיו הנאמנים של קדוש מבצעים את הערצתם בבית הדתי המקביל, וכאשר מציינים את חגיגותו, הוא ניגש אליו, עם איזו הצעה פרחונית או אחרת, להיות בקרבתו, להתפלל אליו ולהפגין את מוחלטת מְחוּיָבוּת.
יש אנשים שיש להם דבקות רבה בדמות, ואז, בשם אותה אהבה ללא תנאי, הם מסוגלים לבצע פעולות של כניעה מוחלטת, שבהם הם מקריבים סוג כלשהו.
למשל, אנשים הנוסעים מרחקים ארוכים במחווה לדמות שהם מעריכים.
אחד המקרים הסמליים ביותר של אירוע מסוג זה הוא חי ברפובליקה הארגנטינאית, כאשר כאשר הגיע אוקטובר, המאמינים הקתולים עולים לרגל פופולרית לעיירה לואן בבואנוס איירס, בה נמצאת הבזיליקה הניצבת. הבתולה של לואן.
עלייתם לרגל של המאמינים מתחילה בדרך כלל מבירת המדינה הפדרלית ומיישובים ומחוזות אחרים, והם צועדים במהלך הלילה ועם שחר כדי להיות מסוגלים להגיע מוקדם בבוקר לבזיליקה המפורסמת, להשתתף במיסה ב הנצחת הבתולה, וכמובן להתקרב לדמותו כדי להיות מסוגל להתפלל ולהודות לו.
הערצה לסמליה ולגיבורי המדינה
מצד שני, זה חוזר על עצמו הערצה שמופקת לסמלים הלאומיים, לפטריוטים, של אומה, כך זה המקרה של הדגל, המגן, ההמנון או כל מנהג אחר שקשור להיסטוריה הלאומית.
שלא לדבר על הערצה המיועדת לגיבורי המולדת כביכול, שהם בדרך כלל אותם אנשים שנתנו את חייהם בעצמם אחר מימוש חירותה של אותה עם.
המונח הנדון מציג מגוון חשוב של מילים נרדפות, ביניהן בולט זה של להעריץ שהוא ללא ספק זה שאנחנו מיישמים הכי הרבה במקומו כשצריך.
כי להתפעל זה גם לשפוך הערכה יוצאת דופן על משהו או מישהו.
התפיסה המתנגדת להערצה היא לָבוּז, כי זה מניח את ההפך, שיהיה הערכה קטנה למישהו או למשהו.
