הגדרת מסגרת
על פי ההקשר בו משתמשים במילה עלילה עשוי להפנות שאלות שונות.
מארג הטקסטיל
על פי בקשת תעשיית הטקסטיל, המונח "ערב" מוגדר כמערכת החוטים, אשר חוצים ומקושרים לאלה המסודרים לאורך ומתוחים במסגרת, כולם יודעים ליצור בד יחד.
הסיבים הנפוצים ביותר שאיתם מכינים את הערכה הם כותנה, פשתן וצמר, ואילו לאורך השנים והאבולוציה הפנטסטית שהתרחשה בתעשייה מסוג זה, שולב סוג אחר של סיבים, השיחות המלאכותיות והסינטטיות.
בתחילת הדרך, כאשר עדיין לא הונהגה מיכון על הנול, דבר שקרה רק לאחר המהפכה התעשייתית, עבודת העברת השווי הייתה בהחלט עבודת יד, מכיוון שהיא השתמשה במדויק בכלי שנקרא מעבורת ידנית. ואז תופיע המעבורת המעופפת שהביאה אוטומציה וברור שהכניסה מהירה יותר לייצור בדים.
בכל מקרה, ומעבר להתקדמות אלה שברור שתרמה ליכולת לייצר בדים בקנה מידה גדול ולהוזיל עלויות, כיום, עדיין רלוונטיות מיוחסת לכל אותם עבודות מסוג זה הממשיכות להתבצע באופן ידני. כמובן שניתן למצוא אותם בכמות קטנה יותר אך יש להם את הפלוס של אותה איכות מיוחדת וייחודית. עכשיו, זה גם מביא לעלויות, והמוצרים שנעשו כך יקרים יותר.
העלילה בנרטיב
זו שנעסוק בהמשך היא ללא ספק ההתייחסות המשומשת והמוכרת ביותר של מילה זו, שכן היא משמשת בספרות, בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון כדי לנקוב בעלילת היצירה, בין אם היא ספרותית, סרט, סדרת טלוויזיה או הצגה.
למרות שהציבור נוטה לגשת להפקות שהוזכרו פעמים רבות על ידי השחקנים או הבמאים שמככבים בהן או מביים אותם, ראוי גם לציין שפעמים רבות ההחלטה לראות אותם שוב או להמליץ עליהם מבוססת אך ורק אם העלילה פיתתה אותם. , הנתפס או לא. לכן עלילה אטרקטיבית המובנת לציבור אליו היא מכוונת חשובה מאוד בכל סיפור מסוג זה שרוצה להצליח.
מחברים או תסריטאים שיודעים למצוא את המילים הנכונות והנכונות להעברת מסרים אלה בהצלחה הם אלו שבדרך כלל מצליחים בעניין זה.
בינתיים העלילה תהיה אותה תיאור כרונולוגי או לא, של אירועים שונים שהציג מחבר או מספר לקורא ותואמים יצירה ספרותית. המאפיין הבולט ביותר בעלילה הוא זה יבקש ליצור קשרים הנגרמים בין האלמנטים השונים המרכיבים את הנרטיב המדוברבמילים אחרות, זה לא רק מתאר רצף פשוט של אירועים, אלא גם מבקש לספק את הפלוס באמצעות הקשרים האמורים שהוא מציג.
על כל זה נאמר שהעלילה היא גוף הסיפור, שכמעט תמיד יתחיל בסכסוך או אי התאמה, כי אם אין בעיה לעתים רחוקות יכולה להיות עלילה ואז זה יהיה זה שנותן את כל המתח הדרמטי לסיפור המדובר. עם התקדמות הסיפור, המתח יגבר בהדרגה. ככלל, העלילה מחולקת למספר פרקים ו בסיומו נוכל למצוא פעולה מהפכת שתוביל לנקודת השיא.
העלילה היא מורכב משלושה חלקים בסיסיים: הקדמה, הצגת או גישה, פיתוח, סיבוך או קשר והתוצאה הסופית.
בהקדמה הפעולה תוקשר, הסביבה בה היא מתרחשת, הדמויות שמתערבות, המאפיינים שלהן והקונפליקט שיוביל בהכרח לשיאה יתחילו להתממש.
בהתפתחות, מצדה, תתרחש אותה פעולת שינוי שהזכרנו לעיל, כאן המתח הסיפורי מגיע לנקודה הגבוהה והגבוהה ביותר. ובהסרה המתח הסיפורי נוטה להקל או להתפוגג, ומסביר את ההשלכות של אותה פעולה משתנה, מתואר המצב הסופי של הדמויות, שכמעט תמיד יציגו היפוך ביחס למצב העניינים בו הם היו תחילתו.
קיימים שני סוגים של רסטר, רזולוציה, שהם אלה המסתיימים כאשר הבעיה המדוברת נפתרת, למשל, האדם החולה נרפא או הִתגַלוּת, אלה שבהם נמצא הידע או המידע הרצוי.
בנוסף, המונח עלילה משמש לעתים קרובות לייעוד a מזימה, עלילה או סיטואציה בה תככים שולטים בסצנה.
בזמן, בטלוויזיה אנו מדברים על העלילה לייעד את מערך הקווים המרכיבים את התמונה. ובביולוגיה הערמה היא קבוצת התאים והסיבים המסכימים ליצור מבנה.
