הגדרה של סביר
המונח סביר הוא תואר כשיר שניתן להחיל על אנשים, מצבים או מעשים מסוימים. הרעיון של סביר מרמז במדויק על השימוש בתבונה כפעולה ראשונה ולכן מעשה או אדם סביר יהיו אלו המתבצעים באופן הגיוני, תוך שימוש בתבונה. פעמים רבות, עמדת הסבירות, כלומר השימוש בתבונה, משאירה בצד את הרגשיות או את מכלול הרגשות שאפשר לחוש בנסיבות ספציפיות.
הסיבה היא אחד המאפיינים הבודדים המבדילים את האדם משאר היצורים החיים. הסיבה אינה אלא שימוש באינטליגנציה ברמה מופשטת המאפשרת לאדם להבין תופעות או מצבים שמעבר לתחושותיהם הפיזיות או הסומטיות. הסיבה מנוגדת, אפוא, לרגש, לתחושה, לאינסטינקט, לכפייתי.
זה גורם לנו לראות שאם התבונה מנוגדת לאינסטינקטיבי או הרגשי, המשמעות היא שהיא מבוססת על הבנה או דרך פעולה הגיונית החורגת ממיידיות. להיות הגיוני זה להשתמש בתבונה, לצאת ממרחב התחושות הזה כדי לנסות להבין באופן מופשט את מה שקורה.
בדרך כלל משתמשים במונח סביר במצבים בהם אדם פועל כראוי על פי פרמטרים חברתיים. לדוגמא, סביר שאם אדם אחד זקוק לעזרה, אחר ייתן לו את זה. זה סביר שאם אתה רוצה לקבל עבודה טובה אתה צריך להתאמן ולהתכונן לקראתה. זה סביר שהריגה או פגיעה באדם אינה דבר טוב. חוסר הרציונליות גורם לאנשים לאבד באופן ספציפי את מה שמבדיל אותנו מבעלי חיים ולהשיב את מצב הפראות שלהם או את חוסר האפשרות להיות מופשטים מהסביבה סביבנו.
