הגדרת משל (דמות ספרותית)
המשל הוא נרטיב עם הוראה מוסרית. בדרך כלל זהו סיפור פשוט מאוד וקל להבנה, בו נעשה שימוש בתשוקות ורצונות אנושיים באמצעות דמויות, בעלי חיים או היבטים יומיומיים של החיים.
לשמוע את המילה משל עולה בראש שמו של ישוע, שפנה לתלמידיו באופן שיוכלו להבין אותו בקלות, כי באותה תקופה לא היה כל מנהג לקרוא. מרבית האוכלוסייה לא ידעה קרוא וכתוב והידע הועבר בעל פה. היה חשוב מאוד שהנרטיב יהיה משעשע ובעיקר שהוא לא יהיה מורכב. משהו דומה קורה כשאנחנו מספרים סיפורים לילדים. אנו עושים זאת למטרה כפולה; מצד אחד, אנו מתכוונים לבדר אותם עם סיפור אטרקטיבי ובמקביל, אנו רוצים ללמד אותם ערכים. ילד בן 4 או 5 צריך להבחין בין טוב לרע, להתחיל להבין כיצד עליו להתנהג. ולשם כך, הסיפור הוא הנרטיב המתאים ביותר.
למשל מטרה דומה לסיפור הילדים. עם זאת, המשל מופנה לגבר הבוגר בעל הנמקה משוכללת, בעל ניסיון אך זקוק גם לייעוץ טוב, דפוס התנהגות מתאים. זה מה שעשה ישוע עם האנשים שהאזינו לו ובעיקר עם חסידיו. הדבר ניכר בבשורות, שם מספר חשוב של משל (זה של הבן האובד, זה של הזורע או של השומרוני הטוב יהיה מהידועים ביותר) בספר האנושות החשוב ביותר, התנ"ך. ... זהו ספר דתי ובמקביל ערך ספרותי רב. הפיזור שלה הוא אוניברסלי והוא תורגם לכל השפות. כתוצאה מכך, סיפוריהם ותורתם הם חלק מהתרבות האוניברסלית.
הכוונה המוסרית של המשל חיונית מכיוון שזו המטרה האמיתית של הסיפור המסופר. עלינו לשקף את התנהגותנו ולעשות זאת באופן רעיוני שיהיה אופייני לפילוסופיה, שדה ידע מורכב עם אוצר מילים מיוחד ביותר שקשה להתמודד עם האדם הפשוט. למשל יש אפוא יסוד ספרותי שאין עליו עוררין, משום שהם סיפורים אטרקטיביים מאוד אך מטרתם האמיתית היא בעלת אופי מוסרי. זה מה שקורה בכל חלקי העולם כאשר כומר נוצרי פונה לנאמניו ומשתמש בכתבי הקודש ובמשלים שלהם כדי להזכיר לנו שעלינו לבחור בטוב ולהימנע מרע.