הגדרת עיתונות
עיתונות ידועה כפעילות של פרסום מעת לעת מידע מסוים מסוגים שונים וטנורים.
פעילות מקצועית העוסקת בדיווח על אירועים אקטואליים שמעניינים מספר רב של אנשים
התהליך מתחיל באיסוף מידע, ואחריו מיון ועיבוד, שיופץ סופית דרך אמצעי התקשורת ההמוניים השונים, רדיו, טלוויזיה, עיתונות כתובה, ובשנים האחרונות איננו יכולים להתעלם מההשתתפות העצומה של האינטרנט, במיוחד בהפצה. של החדשות הנוכחיות.
המאפיין העיקרי של מידע הוא תמיד להיות עדכני ולהתחדש רגע אחר רגע, ולכן שם הפעילות מגיע בדיוק מאותה איכות של התחדשות מתמדת.
עיתונות היא כיום אחד המרכיבים החשובים ביותר בתקשורת שכן עיתונאים חוקרים, מפרסמים ומגיבים על אירועים שונים שקשורים לתופעות כלכליות, פוליטיות, תרבותיות או ספורטיביות.
פעילות נוכחת תמיד שהתפתחה לתקופות שונות ולאבולוציה טכנולוגית
זה נחשב שככזה, העיתונות הייתה קיימת תמיד בחברות אנושיות שכן לאדם היה תמיד צורך להעביר מידע חשוב ולהתעדכן בעובדות או אירועים שונים.
בעוד שבמודרניות המודרניות החלה לקבל חשיבות באמצעות הדפסה ופרסום של כתבי עת קצרים, ורק במאה ה -19 ובמיוחד עד המאה ה -20, העיתונות לא תהפוך לאחד החלקים המרכזיים של כל החברה בזכות דיפוזיה עצומה שהתקשורת ההמונית כגון עיתונים, רדיו או טלוויזיה השיגה בזמן.
האחוזה הרביעית: עצמאות ואובייקטיביות
איננו יכולים להתעלם מכך שעיתונות ממלאת תפקיד חברתי רלוונטי, עובדה שהובילה אותה להיחשב בעיזבון הרביעי.
עם זאת, בשם הכוח המרשים הזה המיוחס לה ואשר מאפשר לה להשפיע ישירות על מה שהחברה חושבת, חיוני וחיוני שעיתונאות תדווח על אירועים עכשוויים באופן אובייקטיבי.
נושא מהותי וטבוע נוסף בתרגול העיתונאות הוא העצמאות בה פועל העיתונות. כדי להבטיח זאת, חיוני שהתקשורת תשמור ותאכוף את האוטונומיה האינפורמטיבית שלהם לנוכח כל לחץ שמופעל על ידי תחום כוח אחר, כך למשל הפוליטיקה, הקהילה העסקית.
מקרי עודף של מציאות מראים לנו שכשאין עצמאות מידע, ניתן לתפעל אירועים בעלי עניין ציבורי והתוצאה הישירה תהיה מידע מוטעה בציבור.
בינתיים, מי שמפעיל את הפעילות המקצועית של עיתונות נקרא עיתונאי.
מקצוע המחויב לאמת
עבודתו של עיתונאי יכולה להיות רחבה מאוד. ישנם מספר רב של נושאים ותחומים בהם יכול העיתונאי למקד את פעילותו המקצועית: ספורט, פוליטיקה, כלכלה, בידור, מוסיקה, חברה, משטרה, חקירה, בין היתר.
עיתונות חוקרת הייתה מהצומחות ביותר בעשורים האחרונים כתוצאה ישירה של האינטרס שמעורר הציבור באפשרות להכיר סיפורים נסתרים, סודיים או מושתקים בכוח.
מצד שני, על העיתונאי לדעת כיצד להציג סיפור, כיצד למצוא את המידע המתאים לכך וכן לדעת להבחין בין מקורות אמינים לבין אלו שאינם.
כמו כן, יש לעמוד מול המידע ולבדוק אותו כדי להיות מסוגל לענות על השאלות של: מה? איך? מתי? איפה? ובגלל?
והמקורות המספקים את המידע חייבים להיות אמינים. סיפור לא יכול היה להתבסס אך ורק על השמועה.
בנוסף, עיתונאי טוב חייב למצוא את הדרך הנגישה והמושכת ביותר להעביר את המידע שנאסף, באופן שיגיע לכמה שיותר אנשים. כאן יש חשיבות רבה לשימוש בשפה נכונה אך נגישה, ולא פורמלית במידה פחות או יותר, בהתאם למקרה.
חלק מהאלמנטים שעושים את האירועים נלקחים בחשבון על ידי עיתונאים שיפורסמו הם הרלוונטיות שלהם, על מי הם משפיעים או על מי מעורבים, האמיתיות של אותו הדבר, הקרבה או הקרבה של הציבור לאותם אירועים וכו '.
לדוגמא, לאירוע שמערב אישיות ציבורית, במיוחד אם הסיבה היא שערורייה או מחלוקת, יש סיכוי נחרץ להפוך לסיפור חדשות גדול. התקשורת והעיתונאים יודעים זאת ואנשי מקצוע טובים לעולם לא יבטלו אירוע בעל מאפיינים אלה.
