הגדרת מעצר בית
בחוק הפלילי של מרבית המדינות נבחן מעצר בית, נתון משפטי המתייחס בדרך כלל לאנשים שנשפטו בתיק, אך טרם הורשעו בשיפוטיות. כשמו כן הוא, מעצר בית מורכב מאדם שנענש בפלילים על שהותו בבית. לכן, זהו עונש מעצר. במקרה שהעונש האמור יופר, האדם שנעצר יבצע פשע.
באילו מצבים מתרחש מעצר בית?
ככלל, אם אדם מועמד לדין, החוק שוקל מעצר מונע עד לסיום המשפט האחרון. עם זאת, במקרים מסוימים החוק שוקל אפשרות להחליף מעצר בית במעצר מונע. נסיבה זו מתרחשת מסיבות הומניטריות, כלומר כאשר מישהו מעל גיל 65, מסיבות בריאותיות או כשנשים בהריון. בדרך כלל סנקציה פלילית זו מוחלת על פשעים הנחשבים קלים.
להחלטה השיפוטית להסתגר אדם בביתו יש שתי גרסאות, האחת מחמירה והשנייה גמישה יותר.
בראשון, האדם שנעצר נמצא תחת פיקוח משטרתי קפדני, אינו יכול לעזוב את ביתו בשום פנים ואופן ותקשורתו מוגבלת. בשנייה, העצור נשאר בבית, אך יש לו הרשאות מסוימות (קבלת מבקרים, יציאה לעבודה, ליווי ילדיהם לבית הספר או שמירה על קשר טלפוני עם העולם החיצון).
באחת משתי השיטות, עונש זה מרמז על שילוב מערכת מיקום קבועה. כדי לאפשר זאת, בשנים האחרונות שולבו מערכות מעקב באמצעות מכשירי תדר רדיו אלקטרוניים או מערכות GPS המאפשרות שליטה על העצור.
הצד השני של מעצר בית
במשטרים טוטליטריים, מעצר בית מתרחש בתדירות מסוימת. נסיבות אלה נובעות מכך שבמדינות אלה הצדק אינו עצמאי ונמצא בשליטת הכוח הפוליטי.
במובן זה, אימוץ אמצעי זה אינו נובע מסיבות הומניטריות, אלא נועד להגביל את חופש הביטוי של אסירים, הסובלים בדרך כלל ממעצר בית בגין תביעת זכויות יסוד שאינן מכובדות בארצותיהם.
צילומים: Fotolia - ssstocker / alexskopje
