הגדרת פטריות
משהו נחשב לפטרי כאשר יש לו את המאפיין שנצרך עקב השימוש בו. לפיכך, הפגיעות של טוב מתייחסת להידרדרות או ללבוש של משהו כתוצאה מהשימוש בו. באופן זה, בנזין, כסף או אוכל הם דוגמאות ברורות לסחורות מתכלות, שכן בעת השימוש בהם הם נעלמים, נצרכים או הופכים אותם. נהפוך הוא, טובין אינם ניתנים לפטירה כאשר לא ניתן להחליף אותה בעוד זהה או שווה ערך (ציור מקורי, ספר עם הקדשה וכל מה שיש לו אופי ייחודי ובלתי חוזר). אמנם לפטרייה אין אינדיבידואליות (ניתן להחליף אותה למשהו מאותו מין ובאותה הכמות), אך לדלקת הפריכה יש ממד בלעדי ואי אפשר להחליף אותה במשהו שווה.
רעיון הפגיעות מרמז כי קיים קשר שקול בין שני דברים שונים אך בעלי ערך זהה והם ניתנים להחלפה מושלמת זה עם זה (למשל, שטר דולר חדש שווה לזה של ישן).
פטריות בתחום המשפט
בתחום המשפט האזרחי, טיב הנכס רלוונטי לקביעת אבותיו של יחיד וההתחייבויות עליו. מנקודת מבט החוק, טובין הוא כל דבר שיש לו ערך או שיש לו תועלת ספציפית. כתוצאה מכך, ישנם שני סוגים של סחורות: אלה הנצרכים ואלה שאינם. הראשונים הם פטריייים והם, למשל, כל מה שמושאל או ניתן לצריכה. באופן זה, החזקת חלק של ישות, השאלת משהו לאדם אחר או לבית מיושב בתנאי ניצול הם דוגמאות קונקרטיות לסחורות הנתונות לפגיעות.
פגיעות של כסף
כסף הוא טוב, שעל פי הגדרתו, הוא בעל אופי פטרי. אם מישהו מלווה לאדם אחר 100 דולר, לא אכפת לו מהשילוב של השטרות בעת קבלת 100 הדולר שוב (חמישה מעשרים דולר או שניים מחמישים), מכיוון שהדבר הרלוונטי היחיד הוא החזרת סכום הכסף שהושאל.
העובדה שכסף הוא פטרי הופכת אותו לטובת יחיד כיוון שהוא משפיע על מערך הפעולות הכלכליות: פיקדונות בנק, הלוואות, תוכניות חיסכון או העובדה הפשוטה של קנייה של משהו בכסף. לפיכך, לפגיעות הכסף יש השלכות לא רק כטובין הנצרכים אלא גם בתחום המשפטי (המעשים המשפטיים בהם קיימת עסקה כלכלית הם מגוונים מאוד).
הפגיעות של כסף ביחס לדברים היא פונקציה של ערך השוק שיש לדבר.
